אנפה

עמוד:89

אפרות קננה בעמק החולה עד שנת 1964 , אך נכחדה עקב יבוש הבצה והרעלות . מבין המינים הנפוצים בארץ והמתרבים במהירות בולטת אנפית הבקר הנזונה , בין השאר , מטפילי עור ומקרציות שהיא מלקסת מעל גבן של פרות . בעלי - חיים - חלקת עולם החי עופות אנציקלופדיה ספר - לרב סדרת כרכים - או תקליטור המכיל סכום של אוצרות הדעת והידע שנאספו במרוצת הדורות . בשם אנציקלופדיה מכנים גם חבור המקיף שטח חשוב אחד במדע או באמנות . פרוש השם היוני אנציקלופדיה הוא מחזור דעת או השכלה כללית . כאשר החל האדם להכיר ולהבין את העולם הסובב אותו ואת עצמו , שאף לכתב את הידיעות שצבר ולהנחיל אותם לדורות הבאים . במרוצת הזמן חברו מאות ואלפי ספרים שהכילו מידע רב בתחומים ובנושאים שונים . אולם מידע זה היה מפזר ואלה שבקשו תשובות על שאלות שהציקו להם התקשו למצא בתוך ים הספרית את הפרט המענין אותם . לעזרתם באה האנציקלופדיה שהיא ספר עיון , המכיל אסף של עבדות הנוגעות לכל שטתי הידע האנושי . כל הדברים החשובים שידע האדם או עשה משחר התרבות עד היום הזה מצויים בדפיה של אנציקלופדיה . מידע רב זה מסדר בדרך כלל לפי סדר אלפביתי - שיטה המקלה מאוד על המעין למצא את הנושא שחפש - או לפי נושאים . האנציקלופדיה שונה מן המלון . המלון מביא את המלה , מסביר את פרושה , ומדגים את אפני השמוש בה . ואלו האנציקלופדיה דנה בנושא שהמלה מביעה אותו , ומספרת לנו עליו בפרוט . תולדות התפתחות האנציקלופדיה ספרי העיון שכתבו החוקרים העתיקים לא כנו אנציקלופדיות , אולם הם שהניחו את היסוד לאנציקלופדיות של ימינו . אחד הנסיונות הראשונים לכנס את כל הידע האנושי בכמה ספרים נעשה על ידי אריסטו , החכם היוני ( חי בשנים 384 - 322 לפני הספירה ) , המכנה " אבי האנציקלופדיסטים". אריסטו כלל בספרו לא רק את כל הידע שנאגר בימיו , אלא הביא גם את חדושיו שלו במדעי הטבע ובמדעים האחרים . החכם הקדמון השני שנסה לכנס את כל הידע של זמנו היה מרקוס טרנטיוס ורו ( חי בשנים 116 - 27 לפני הספירה ) . ורו כתב חבור בן תשעה כרכים על האמנות והמדע , הנקרא " דיסציפלינריום". פליניוס ( 23 - 79 לספירה ) כתב כמה וכמה ספרי עיון ששמם " מדעי הטבע". ספרים אלה הכילו אלפי ? בדרת'ביחיד בשטח מדעי הטבע , כגון על המחצבים , כוכבי הלכת ובעלי - החיים . נסיון אחר לאסף את הידע בצורת ספר עשה איזידור , הבישוף של סויליה בשנים 560 - 636 בערך . הוא עבד כשלושים שנה על חבורו , שהיה נפוץ במשך כאלף שנה אחרי מותו . ספרים אלה לא סדרו לפי הנושאים , אלא לפי רצונו של המחבר . הנסיון הראשון להגיש את הידיעות לפי הנושאים נעשה על ידי וינסנט מבובי בשנת 1260 בספר לטיני ששמו " הראי הגדול". מחברים בימי הבינים קראו בשם ראי או אספקלריה לכלל הידיעות של האדם , כי הספר משקף כראי את כל הידע . במרוצת הזמן התפתחה האנציקלופדיה מספר שחבר בידי אדם אחד ליצירה שרבים השתתפו בהכנתה , ומאסף מאמרים לספר עיון ניח , ערוך בסדר אלפביתי . במאה ה - 15 התחילו האנציקלופדיסטים להשתמש בשיטות חדשות להגשת ידיעות , ואט - אט השתנתה צורת חבוריהם . באנגליה , איטליה וגרמניה הופיעו אנציקלופדיות ערוכות לפי סדר ושיטה . לאחר שנקבעה צורת האנציקלופדיות , התחילו החכמים בארצות רבות באירופה לערך אנציקלופדיות _ אנציקלופדיה אנגלית מפרסמת מאת אפרים צ'ימברס , שהופיעה בשנת 1728 , תרגמה לצרפתית ושמשה יסוד ל " אנציקלופדיה הצרפתית הגדולה", בעריכת דני דידרו וד'אלמבר , שהשפיעה השפעה מרבה על התפתחותה של המדינה . באנציקלופדיה הצרפתית - הכוללת 35 כרכים שנכתבו בין השנים 1751 - 1772 - השתתפו הנועזים בהוגי הדעות באותה תקופה , ביניהם וולטר , רוסו ומונטסקיה . באנציקלופדיה נכתבו ערכים שהטיפו לחפש ולשויון , שהשפיעו על קוראיהם וסללו את הדרך למהפכה הצרפתית ולמלחמת האדם על חרותו . אנציקלופדיות מקיפות הופיעו גם בגרמניה . אחת מהן הכילה ב - 99 כרכים רק את שבע האותיות הראשונות של האל"ף - בי"ת הלטיני . המהדורה הראשונה של " האנציקלופדיה בריטניקה", אף היא מן המפרסמות ביותר , הופיעה בשנים 1768 - 1771 . אנציקלופדיות עבריות במשך מאות שנים בימי הבינים ובעת החדשה נכתבו חבורים אנציקלופדיים רבים בעברית . בשנת 1888 הופיעה אנציקלופדיה כללית חדישה ראשונה בשפה העברית - . " האשכול", אך היא לא השלימה אפלו את האות הראשונה . נסיון ראשון להוציא אנציקלופדיה כללית מקיפה עשתה הוצאת " מסדה " בשנת 1935 , " האנציקלופדיה הכללית " שלה הופיעה בששה כרכים . בינת 1945 התחילה להופיע " האנציקלופדיה העברית", שהיא כללית , יהודית מימין : שער המהדורה השנייה של אנציקלופדיה בריטניקה , שיצאה לאור ב - 1778 . משמאל : שער אנציקלופדיה סטנת 1630 .

קודם  |  הבא