מתוך:  > אביב חדש 2 > אפסוס

עמוד:128

אפסוס התפרסמה במקדש ובפלחן האלה ארטמיס . המקדש נבנה סמוך לשנת 350 לפני הספירה ונחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק . בתקופה הרומית הפך המקדש למרכז פלחן לאלה דיאנה ( היא ארטמיס אצל הרומאים ) ועולי רגל רבים באו אליה . הגותים הרסו את המקדש וחלקים מן העיר . בסוף המאה ה - 19 החלו משלחות ארכאולוגיות אוסטריות ואנגליות לחקר את המקום . העיר היונית - רומית הגדולה ובה מבנים יפים שהוקמו בסגנון הלניסטי הלכה ונחשפה . מאז ועד היום משקמים ומשחזרים את עתיקותיה . אפשר לראות בה שרידים מחומת העיר ; רחובות מרצפים , את האגורה - היא ככר העיר המרכזית ; את האודאון , שהוא תאטרון קטן ; שרידים ממקדשים לקיסרים הרומיים דומיטינוס ואדרינוס ; ניפאון , שהיא מזרקת מים ; בית - מרחץ וספריה צבורית גדולה . נחשפו שרידים ממקדש האלה ארטמיס ותאטרון ענק , שבניתו הסתימה בידי הקיסר הרומי קלאודיוס במאה ה - ו לספירה . יותר מ - 24,000 צופים יכלו לחזות בו בהצגות בו - זמנית . בקור באפסוס היום מאפשר לדמין ללא קשי כיצד חיו בה לפני כאלפים שנה . אדרינוס , פובליוס איליוס אלי יון ורומא אלנסנדר מוקדון אתונה וספרטה גותים יון העתיקה - תקופת ההתישבות מלחמות בין יון ופרם קלא1דיוס , טיבריוס נרו רומא העתיקה - תקופת הקיסרים אפעה מגון סוג של נחשים ארסיים ממשפחת הצפעוניים , הכולל שני מינים . ארכו 60 - 80 סנטימטר , ראשו משלש ובולט ביותר בשל צוארו הדק . אישוני עיניו מאנכים וצרים , ולשונו ורדה . צבע גופו אפר בהיר . לארך גבו מצויים כתמים לבנבנים גדולים , ומשני צדי גופו כתמים שחרחרים . האפעה הוא נחש ארסי והכשתו מסכנת מאוד . הארס שלו ממוסס את גופיפי הדם האדמים ומשפיע על מרכזי העצבים . הוא נזון מחרקים , ממרבי - רגלים , מעכברים ומלטאות . כאשר הוא מפתל את גופו , משתפשפות הקשקשים שעל גופו אלה באלה ומשמיעות קול הדומה לקולות הנשיפה של נחשים אחרים . האפעה מסתתר תחת אבנים וסלעים . האפעה מצוי באזורים היבשים שמצפון לקו המשוה באפריקה , בקדמת אסיה , בפרס ובהודו . בארצנו מצוי האפעה בעמק הערבה , בנגב ובמדבר יהודה , ובבקעת הירדן ומגיע עד הגלבוע . נחשים צפעוניים אפק קו הרקיע . המקום שבו נראה כאלו האדמה והשמים או הים והשמים - נפגשים זה עם זה . קו האפק אינו נראה לנו אחיד , כשאנו עומדים על היבשה . המחסומים השונים שעל פני האדמה שוברים אותו . אך בים האפק הוא קו עגל משלם , שמרכזו הוא המקום שבו נמצא הצופה המתבונן בו . ככל שהצופה עומד במקום גבוה יותר , כן הוא יכול לראות רחוק יותר . על כן נראה האפק קרוב יותר למי שעומד בגבה פני הים מאשר למי שעומד על פסגתו של הר גבוה . האפק הוא הקו המגביל את חוג הראיה של הצופה . אם נתעלם ממחסומים , הרי המרחק של האפק הנראה לצופה העומד , למשל , בגבה 30 מטר מעל סביבתו , הוא קרוב ל - 22.5 קילומטר . כדור הארץ אפרים בנו השני של יוסף , אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע , כוהן און במצרים . אפרים הוא אבי אחד משנים - עשר שבטי ישראל . סבו של אפרים , יעקב אבינו , אמץ אותו ואת אחיו הבכור מנשה לבנים , ובכך הפך אותם אבות לשבטים כמו בניו . אף שהיה הבן השני נתפס אפרים - על פי רצונו של יעקב - כבן הבכור . הנמוק שמביא לכך יעקב : " ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגויים"( בראשית מח יט ) . שבט אפרים התנחל בחלק ההררי שבמרכז ארץ כנען , ובו נמצאו מרכזי הפלחן הראשונים של בני ישראל : שכם , שילה , מצפה ובית אל . יהושע בן נון , כובש הארץ , היה משבט אפרים . בתנ"ך מספר כי מבטאם של בני השבט היה שונה מזה של בני שאר השבטים והם בטאו את האות שי"ן כשי"ן ( שבלת במקום שבלת ) . ירבעם בן נבט , מבני שבט אפרים , עמד בראש המורדים ברחבעם בן שלמה . בעקבות מרד זה פצלה הממלכה השלמה לשתים : ישראל ויהודה . אפרים היה השבט הראשי בממלכת ישראל , והערים החשובות שבה היו בנחלתו . הארץ כלה נקראה לפעמים אפרים . אחרי חרבן הבית השני נפוצה האמונה , כי מבשרו של המשיח , משיח בן יוסף , יצא משבט אפרים . בני שבט אפרים ראו את עצמם כמיחסים , והכנוי " אפרתי " הפך במרוצת הזמן שם נרדף לאציל ולנכבד . הנשף ירבעםבן נבט ישראל , ממלכת נבוש הארץ והתנחלות השבטים בשעת סכנה מפתל האפעה הארסי והמאיים את גופו , ואז משמיעים הקשקשים המסודרים בצידי גופו בשורות אלכסוניות קול אזהרה . קולות אלה דומים לקולות הנשיפה שמשמיעים נחשים ארסיים אחרים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר