אבטלה

עמוד:19

ייחודו של המשורר דוד אבידן בלט הן בשיריו והן בהתנהגותו ובאורח חייו . תנאי המצוקה שבה חי בשנותיו האחרונות זעזעו את דעת הקהל ועוררו אותו לחשוב על מצב האמנים בארץ בשנים 1965 עד 1967 נקטה הממשלה צעדים לצמצום הגרעון במאזן התשלומים ( הפער בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה ) וצמצמה את השקעותיה במשק . עקב כך גדל שעור המבטלים והגיע עד 10% מכלל המעסקים . לגדול באבטלה היו השפעות חמורות ביותר - צעירים אחרי השרות הצבאי ירדו מהארץ והעליה אליה צמצמה ביותר . שפל כלכלי זה שפקד את הארץ בשנים 1965 - 1967 ידוע בשם " תקופת המתון". מלחמת ששת הימים חלצה את מדינת ישראל מתקופת המתון והביאה גאות כלכלית . חסלה האבטלה , ובנוסף לכך נקלטו כ - 80,000 עובדים ערבים מ " השטחים " ומאות עולים שהגיעו באותה תקופה , בעקר מברית - המועצות . הגאות הכלכלית נמשכה עד פרץ מלחמת יום הכפורים שעלתה מילירדי דולרים , ובעקבותיה עלתה האינפלציה והחוב החיצוני של המדינה הגיע לכ - 9.5 מילירדי דולר ב - 1976 . למן המחצית השניה של שנות ה - 80 שעור האבטלה בישראל עולה . בסוף שנות ה - 80 וראשית שנות ה - 90 הגיעו לארץ כמיליון עולים חדשים מברית - המועצות לשעבר , מאתיופיה ומארצות אחרות . גל עליה גדול זה מצא את המשק הישראלי במצב של מתון , קפאון ושעור אבטלה גבוה . המשק לא היה מסגל לקלט את העולים בעבודה ובודאי לא במקצועותיהם ; עולים רבים , בעקר ממדינות חבר העמים ( ברית - המועצות לשעבר ) נתקלו באי התאמה בין המקצועות שרכשו בארצות מוצאם לבין המשרות ששוק העבודה הישראלי יכול היה להציע להם . במחצית שנות ה - 90 נכר שפור רב בתעסוקת העולים החדשים , ובסוף 1995 היה שעור האבטלה הכללי בישראל כ - 6.5% . המתון במשק , שהחל במחצית השניה של 1996 , הביא לעליה מחדשת באבטלה . שעור האבטלה הגיע ב - 1999 ל - 10% בקרוב , שהם יותר מ - 200,000 מחסרי עבודה . בעוד שבתחלת שנות ה - 90 חלק נכר מהמבטלים היו עולים חדשים , רבים מהם בעלי השכלה גבוהה , בסופן חלק נכר מהמבטלים הם ישראלים ותיקים בעלי השכלה נמוכה . אחת הסבות לכך היא המעבר לתעשיות מתחכמות הדורשות עובדים בעלי השכלה גבוהה , וסגירת מפעלי מזון וטקסטיל שהעבודה בהם אינה דורשת מימנות רבה . זמינותם של עובדים לא ישראלים ששכרם נמוך תורמת אף היא לגדול באבטלה . דרכי מאבק באבטלה לאבטלה יש השלכות קשות על המשק ועל החברה . מבטלים אינם יכולים לרכש מוצרים רבים ולכן כח הקניה שלהם קטן . דבר זה מביא לצמצום המכירות של מוצרים ושרותים ופוגע ברוחיות שלהם . עקב כך מיצרים פחות ולכן מפטרים עובדים , דבר המחמיר עוד יותר את המצב . כן יש לאבטלה השפעות רעות על יחסי המשפחה ועל הגדול בעני וברמת הפשיעה . לכן הממשלה עושה כל שביכלתה כדי לצמצם את האבטלה . אחד הפתרונות לבעית האבטלה הוא הסבה מקצועית . מציעים למבטלים לשנות את מקצועם לתחום עסוק שבו דרושים עובדים נוספים . ההסבה מתבצעת בקורסים להכשרה מקצועית או על ידי הכונה מראש של תלמידי בתי הספר העל - יסודיים . תהליך ההתאמה וההסבה המקצועית ממשך ויקר . עולים בעלי השכלה אקדמית הכשרו להוראה בבתי הספר התיכוניים , נפתחו קורסים להתאמת הרופאים מביניהם לטכנולוגיה הרפואית החדשה והכשרו מהנדסים לעבודה בתעשיה הישראלית . השקעה רבה במיחד נדרשה לקליטת העולים מאתיופיה , אשר שלא כמו העולים מאירופה . לא רכשו השכלה גבוהה ולא נתן היה להעסיקם ללא הכשרה בסיסית . בישראל מקבלים המבטלים דמי אבטלה מן המדינה במשך חדשים אחדים מיום הפסקת העבודה . בשנת 1973 חוקק " חק בטוח אבטלה", המאפשר למבטלים לקבל דמי אבטלה באמצעות המוסד לבטוח לאמי . לעזרת המבטל פועל גם שרות התעסוקה הממשלתי , במסגרת משרד העבודה והרוחה , המקבל מידע על מקומות עבודה פנויים ברחבי הארץ ומציע אותם לפונים אליו . הממשלה גם מעודדת את פתיחתם של מפעלים חדשים שיוכלו להעסיק עובדים נוספים . אינפלציה בטוח לאמי כלכלה מאזן תשלומים סוציאליזם קומוניזם קפיטליזם תעסוקה אבידן , דוד משורר ישראלי , שבקש לשבי את מגבלות הגיל והזמן . בלט בחדושיו הלשוניים ובמקוריותו הרבה . אבידן נחשב ל " ילד הרע " של השירה העברית ולמורד נצחי . חי בשנים 1934 - 1994 . דוד אבידן נולד בתל - אביב , ולמד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים . כבר בראשית דרכו הספרותית הוא בלט ביחודו הן מבחינת התכן והנושאים שעסק בהם , והן מבחינת הסגנון . בנגוד לקודמיו , שהתרכזו בכתיבתם בתחושת היחד של העם במדינתו החדשה , כתב אבידן על תחושותיו של האדם היחיד בן זמננו . אבידן כתב על נושאים רבים , שהמשתף להם הוא הרגשת הבדידות והיאוש של האדם המודרני . ענין מרכזי ביצירתו היה המרידה במסכמות , ההתנגדות לצורת התנהגות וחשיבה המקבלת על הכל . הרצון לשנות את העולם מתחבר לאחד המוטיבים הידועים בשירתו : געגועיו אל העתיד , אל הרחוק , השונה והמוזר . כתיבתו נפתחה אל העולם המודרני המתעש , הממכשר , המתקשר והממחשב . בספר שיריו הראשון " ברזים ערופי שפתים", שפרסם ב - 1954 , יש בטוי לחויות רגשיות , המבטאות את הצד הטרגי אך גם האירוני של האדם בן דורנו . אבידן גם דחה את הסגנון המליצי והמתלהם של המשוררים העברים בני הדור הקודם , ויצר בשירתו שלוב מרתק בין שפה עשירה ותקנית לבין שפה יום - יומית מודרנית . עליהם הוא הוסיף כל מיני משחקי לשון . הוא צרף מלים - למשל , בסככל ( בסך הכל ) הערהמתודית , שנאה ארכטוח , ועוד ועוד , והמציא מלים חדשות . דוד אבידן עסק גם בכתיבה עתונאית ובתרגום , וכתב , בים והפיק סרט מדע בדיוני עתידני . עוד מספריו : " שירי לחץ " ( 1960 - 1961 ) , " משהו בשביל מישהו", " שירים חיצוניים", " שירים שמושיים", " תשדרת מלוין רגול"" ספר האפשריות - שירים וכו"' , " אבידניום 20". עברית , ספרות - יוצרים בני זמננו שירה

קודם  |  הבא