אברבנאל , דון יצחק

עמוד:32

" ומלכי - צדק מלך שלם הוציא לחם ויין . ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ"( בראשית יד יח ) . אברהם אבינו ניצב לפני מלכיצדק מלך שלם לאחר ששחרר את לוט בן אחיו משביו . מיניאטורה צרפתית מהמאה ה - 13 . נדודי משפחת אברהם מאור כשדים לכנען ולמצרים וחזרתם לאיזור באר - שבע . כשיצאה הגזרה על גרוש היהודים מספרד , בשנת 1492 , הציע דון יצחק לאוצר המדינה הריק 30,000 דוקטים זהב ( סכום עצום בימים ההם ) כמתנה של היהודים תמורת בטול הגזרה , אך לשוא . לאחר שמאמציו עלו בתהו , יצא בראש אחיו הגולים לנפולי וכעבר זמן קצר פעל גם כאן בשרות מלכה . זמן - מה ישב בשלוה ובאין מפריע , ואף כתב פרוש לספר מלכים . בשנת 1495 כבשו הצרפתים את העיר וכל רכושו נלקח ממנו . אברבנאל הלך אחרי המלך הצעיר אלפונסו למסינה , ומשם לקורפו , ולבסוף ( בשנת 503 1 ) הגיע לונציה , שבה עזר בהשגת חוזה מסחרי בין פורטוגל ובין הרפובליקה של ונציה . על אף נדודיו הרבים ועבודתו המדינית שגזלה את רב זמנו , לא פסק דון יצחק אברבנאל כל ימיו מלמוד תורה ומכתיבת ספרים . בנוסף לפרושיו לספרי התנ"ך , הוא כתב ספרי מחקר בפילוסופיה וספרי וכוח עם הנוצרים בעניני דת . ואלה הם חבוריו : פרוש לתורה ולנביאים ; פרוש ל " מורה נבוכים"; " ראש אמנה " על שלושה - עשר העקרים לרמב"ם ; " עטרת זקנים"; " מפעלות אלוהים"; " שמים חדשים " על ענין בריאת העולם ; " ישועות משיחו"; " מעיני הישועה " ו " משמיע ישועה"- דברי פלמוס נגד הנוצרים ופרושיהם לקטעים המשיחיים שבתנ"ך . גרוש ספרד רמב"ם אברהם ראשון האבות של בני ישראל ובני ישמעאל . איש רחום וחנון וירא אלוהים . המאמין הראשון באל האחד , שהתנסה בנסיונות קשים . אברהם נולד לאביו תרח באור כשדים ונקרא תחלה אברם . יש הסוברים ששם זה הוא צרוף של שתי מלים : אב - רם , ויש הרואים בו שם אכדי ( אזור מוצאו של אברהם ) שמשמעותו - " הוא אהב את האב". פרשת נדודיו של אברהם והתגליות אלוהים אליו מספרות בספר בראשית ( פרקים יא - כה ) . משפחת תרח , בלוית לוט , בן הרן אחי אברם , יצאה מאור כשדים - כדרך השבטים הנודדים באותה תקופה - והתעכבה בחרן . בחרן נגלה אלוהים אל אברם והבטיח לו לעשותו לגוי ( לעם ) גדול . אחר כך צוה עליו אלוהים לצאת לארץ כנען . אברם , שרי אשתו ולוט בן אחיו יצאו לארץ כנען והגיעו עד שכם . משם עבר אברם לבית אל ואחר כך עבר לנגב . אחרי שהיה קצרה במצרים , בגלל הרעב שהיה בארץ , שב אברם לבית - אל ונדד עם עדריו עד לארץ הנגב . מכיון שארץ הנגב לא יכלה לשאת את מקנה אברם ואת מקנה לוט - נפרדו השנים זה מזה . לוט פנה מזרחה אל ככר הירדן , ואלו אברם עבר משם לממרא , היא קרית ארבע , היא חברון . נדודיו של אברם ממקום למקום אפיניים לארח החיים הנודי שהיה נפוץ באותם ימים . בני אברהם - יצחק וישמעאל על אף ההבטחות של אלוהים להרבות את זרעו של אברם , היתה שרי אשתו עקרה ולא ילדה לו בנים . לכן , כמנהג אותם הימים , היא נתנה לאברם את שפחתה המצרית הגר . זו ילדה בן לאברם וקראה לו ישמעאל . לאחר הלדת ישמעאל , נגלה ה'לאברם ושנה את שמו לאברהם ( " אב - המון גוים") , ואת שם שרי - לשרה , והבטיח לו , כי שרה תלד בן . באותו גלוי אלוהים נצטוה אברהם למול את עצמו ואת בני ביתו , כאות ברית בינו לבין אלוהים . באחד הימים התארחו בביתו של אברהם בממרא שלושה אנשים שליחי אלוהים . אחד האורחים - השליחים חזר על הבטחת האלוהים , כי שרה תלד בן לאברהם . לשמע הבשורה צחקה שרה כי היתה אז בת תשעים , אך אלוהים חזר על הבטחתו . ואכן , כעבר שנה אחת ילדה שרה את יצחק . בן מאה שנה היה אברהם בהולד לו יצחק . לאחר הלדת יצחק הודיע אלוהים לאברהם " כי ביצחק יקרא לך זרע"( בראשית כא יב ) . כלומר , הבטחות אלוהים לאברהם יתקימו בצאצאי יצחק ; הם שיהיו לגוי גדול ויירשו את הארץ . לפי בקשת שרה גרש אברהם את ישמעאל ואמו " כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק"( בראשית כא י ) . בקשת שרה לא

קודם  |  הבא