מתוך:  > אביב חדש 17 > שמנים

עמוד:54

הכולסטרול שבדם . לכן יש להעדיף בתפריט המזון חמצות שמניות מן הצומח על אלה שמן החי . יתרונות השמנים כל מולקולה של שמן בנויה ממספר רב יחסית של אטומי פחמן ומימן וכן מאטומי חמצן . במערכת העכול של גוף האדם מתפרק השמן שבמזון בהשפעת זרזים ( אנזימים ) לחמצות שמניות ולגליצרול . עדף השמן מצטבר בגוף האדם בשכבה המכנה תת - עור , החוצצת בין העור לבין השרירים . שכבה זו מהוה מאגר אנרגיה ומספקת בדוד מחם לגוף . גם עדף של פחמימות במזון הופך בגוף לשמן ונצבר לשעת הצרך . בשעת צום מספק מלאי השמן את חמר הדלק לגוף . חשיבותו המרבה של השמן נובעת גם מהיותו המרכיב העקרי של קרומי התא , דבר המאפשר את קיום תהליכי החיים בו ואת שמירת צורתו . חסרונות השמנים עדף של שמן גורם ליתר משקל ומהוה סכנה לאדם . מחלות רבות שכיחות אצל בעלי יתר משקל , ביניהן - יתר לחץ דם ומחלות לב . יש הסוברים , כי צריכת כמות מפרזת של שמן מן החי עשויה לעודד מחלות לב , לסתם את כלי הדם ולגרום סוגים של סרטן , וכי יש להעדיף שמן מן הצומח . לעמת זאת יש הטוענים , כי כמות מסימת של שמן מן החי דרושה לגוף , לצרך חלוף חמרים תקין של הויטמינים אי ( A ) ודי ( ( D ) . אנזימים דיאטה ויטמינים חלוף חמרים כולסטרול מזון פחמימות תזונה " שמע " כנוי לשלוש פרשיות בתורה , שכל איש מישראל מצוה לקרא פעמים ביום , בשחרית ובערבית , לפני תפלת שמונה * עשרה . הפרשיות הן : דברים ו ד - ט ; דברים ו יא יג - כא , ובמדבר טו לז - מא . הראשונה בהן פותחת במלים " שמע ישראל ה ' אלוהינו ה'אחד", ועל כן נקראת התפלה כלה " קריאת שמע". בפסוק הראשון של קריאת שמע מצהיר היהודי על אמונתו ועל מסירות נפשו לדתו . יהודים שמתו על קדוש השם קראו פסוק זה לפני מותם , ועליהם נאמר כי יצאה נשמתם ב " אחד". את הפסוק הזה אומרים גם בסיומה של תפלת נעילה ביום הכפורים . קריאת שמע הפכה לסמל לנאמנותו של היהודי לאלוהיו ולנכונותו למות למענה . קדוש השם שמונה - עשרה תפלה שמעון בנם השני של יעקב ולאה . אבי אחד משנים - עשר שבטי ישראל , שהתנחל בנגב הצפוני והצפון - מערבי . משערים כי שבט שמעון חדר למרכז הארץ במאה ה - 3 ר לפני הספירה . יחד אתו חדרו שבטים נוספים מצאצאי לאה , שהיו כנראה רועים והוו את הגל השני של הכבוש הישראלי שהתחיל בתקופת האבות והסתים בימי דוד . אחר כך הצטרף שבט שמעון לשבט יהודה ופנה אתו דרומה . בתם מסע הכבושים התנחלו בני שמעון בסביבות באר - שבע , בתוך נחלת שבט יהודה ( יהושע יט א ) . התמזגותו של שמעון בשבט יהודה באה לידי בטוי בברכת משה , שכן שבט שמעון הוא היחיד שאינו נזכר בה . גם ברכת יעקב משקפת את מצבו של שבט שמעון , ורואה בזה גמול על התגובה הנמהרת שלו ושל לוי אחיו במעשה שכם בן חמור בדינה אחותם ( בראשית לד ) . וכדברי הברכה : " שמעון ולוי אחים , כלי חמס מכרותיהם , בסודם אל תבוא נפשיי בקהלם אל תחד כבודי ... אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל"( בראשית מט ה - ז ) . יהודה יעקב כבוש הארץ והתנחלות השבטים לאה שמעון בן גמליאל שני נשיאי סנהדרין מבית הלל , סב ונכדו , שכהנו במאות ה - ו וה - 2 לספירה . שמעון בן גמליאל הראשון היה נינו של הלל הזקן . הוא כהן כנשיא הסנהדרין , הרביעי מבית הלל , בשנים 50 - 70 לספירה . יחד עם הכוהן הגדול הצדוקי ענן , הוא עמד בראש המרד הגדול ברומאים בשנים 66 - 70 לספירה . מספרים עליו שהיה ער לצרכי השעה של העם , ולא הסס לשנות את ההלכה כדי להתאימה לתקופתו . אף שהיה יריבו של יוסף בן מתתיהו , בכל זאת תאר אותו בן מתתיהו בספריו כמנהיג מכשר . יש המונים אותו עם עשרת הרוגי מלכות . לפי סברה אחרת נספה שמעון בן גמליאל בימי המצור על ירושלים בידי הקנאים . מעטים דברי ההלכה בשמו , אך יתכן שהם נבלעו בדברי התנאים מבית הלל . שמעון בן גמליאל השני תנא בן הדור השלישי לתנאים הששי מבית הלל , שמש כנשיא הסנהדרין , שישבה באושא . כאשר מת אביו , היה שמעון בן גמליאל השני צעיר מכדי למלא את כהנת הנשיא החשובה , וסגן הנשיא מלא את " שמע ישראל ה'אלוהינו ה'אחד " קורא יהודי בבית - כנסת בעודו מכסה בידו על עיניו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר