טאואיזם

עמוד:130

מלמדים ומשכילים הוא הפך לדת עממית . בהשפעת הבודהיזם , שהובא מהודו לסין כארבע מאות שנה לפני כן , הקימו חסידי הטאואיזם כנסיה . מאז היו לדת זו כוהן גדול , כוהנים , נזירים , טקס פלחני וספרות קדושה . במאות ה - 10 - 13 היתה לטאואיזם השפעה מרבה בחצר המלכות בסין , אך ברב הזמנים היתה השפעתה חלשה . דת זו שהיתה מקבלת תמיד על האכרים , חוללה שוב ושוב מרידות גדולות שזעזעו את כסא המלכות ולפעמים גם גרמו להפיכה . הטאואיזם קים גם היום , על כל האמונות התפלות הרבות אשר דבקו בו . שום סיני משכיל אינו מאמין בכחו , אך הוא מזמין את כוהניו לטקסי לויה ולמלוי תפקידים אחרים . אתונות תפלות בודהא , בודהיזם דתות מיסטיקה נזירות קונפוציוס טבו כנויו של מרשם המקרקעין . זהו משרד שבו מתנהל רשום הבעלים של המקרקעין במדינה . המנח מקרקעין כולל את הקרקעות - האדמות והמגרשים - הבנינים שעליהן והדירות שבבנינים . בטבו רשומים הבעלים של המקרקעין השונים , כלומר למי הם שיכים . הרשומים הנמצאים בטבו משמשים הוכחה לבעלותו של האדם על מקרקעיו . המטרה העקרית של הטבו היא לאפשר לאדם המענין לקנות או לשכר קרקע , בנין או דירה , לודא שהמוכר או המשכיר הוא אכן הבעלים ואינו מתחזה . לכן זכאי כל אדם לקבל , תמורת תשלום קטן , העתק של הרשום בטבו . לפני הרשום בטבו יש צרך לערך מדידות מדיקות של כל דירה , ולכן לא הספיקו עד היום לרשם את כל הדירות בישראל . כתחליף לרשום בטבו משתמשים לגבי הדירות שאינן רשומות , ברשומים שמנהלים גורמים אחרים , כגון מנהל מקרקעי ישראל והחברות המשכנות . טבילה השקעת כל הגוף במים לשם טהורו ממצבים שונים של טמאה . הדת היהודית מצוה לטבל במקרים שונים כדי לטהר את הגוף , כגון לאחר נגיעה במת . בימים שבית - המקדש היה קים הקפידו בני ישראל על טהרת הגוף . הקפדה יתרה הקפידו הכוהנים ששרתו בבית - המקדש , ובעקר הכוהן הגדול . ביום הכפורים , למשל , היה חיב הכוהן הגדול לטבל חמש פעמים . בימי הבית השני היו קימים טובלי שחרית , כמו האיסיים שחיו בבידוד ותוך הקפדה רבה על מצוות התורה , וכן אנשים קרובים להם מבחינה דתית . אנשים אלה נהגו לטבל מקדם בבקר , לפני שהתחילו בעסוקי היום . גם בדורות האחרונים מקפידים יהודים רבים לטבל יום - יום . הטבילה כסמל לטהרתו של הגוף מבחינה דתית תופסת מקום חשוב בחייהם , ובעקר בין אלה העוסקים בקבלה . כיצד ומתי טובלים הטבילה נעשית בדרך כלל במקוה טהרה , אך ההלכה היהודית אינה אוסרת לטבל במי מעין או בים . מקוה נחשב כשר , כאשר יש בו מספיק מים לכסות את כל גופו של אדם , ומקור המים שלו צריך להיות מעין טבעי , מי גשם או מי קרח שנמסו . לפני הטבילה חיבים לנקות את הגוף מכל לכלוך , שלא תהיה חציצה בין הגוף ובין המים המטהרים . הטובל צריך לברך ברכה . הטבילה נעשית במצבים שונים של טמאה , כמו אשה לאחר שתמו ימי הנדה ( הוסת ) שלה , או אדם לאחר שנגע במת או אלי הטאואיזם באיור סיני עתיק .

קודם  |  הבא