דפוס

עמוד:31

מכונות סיבוביות כאלה , המוזנות בגלילי ניר ארכים , משמשות , גם בימינו . החלק המסבך בעבודת הדפוס נשאר סדור האותיות . הנסיונות לסדר את האותיות במכונה ולא ביד , שראשיתם בשנת 1840 , לא עלו יפה . רק בסוף המאה ה - 19 המצאו מכונות סדר שהקלו את העבודה . כיום משתמשים לצרך זה במחשב , המבצע את עבודת סדור האותיות במהירות ובדיקנות . שיטות דפוס קימות שלוש שיטות דפוס עקריות בימינו . אם הסדר בולט מעל פני השטח , זהו דפוס בלט . אם מדפיסים משטח חלק , כלומר שטח שהאותיות והתמונות אינן בולטות מעליו אלא מצירות עליו באיזו דרך , זהו דפוס שטח . אם מדפיסים מסדר שקוע , כלומר בשיטה שבה נחרטת צורת האותיות והציורים בתוך לוחות מתכת או חמר אחר - והצבע נקלט רק במקומות השקועים ומהם הוא מעבר על הניר - זהו דפוס שקע . הצורה השכיחה ביותר של דפוס בלט היא הדפסה מאותיות יחידות העשויות תערבת של עופרת עם אנטימון - מתכת העושה את העופרת קשה יותר , שצרפו לגוש אחד , או מלוחות מתכת מכסים בליטות של אותיות וציורים . זו גם הצורה העתיקה ביותר של הדפוס , והיא מבססת על השיטה שפתח גוטנברג . העקרון של דפוס בלט דומה במקצת להדפסה באמצעות חותמת גומי . הבליטות בלוח ההדפסה נמרחות בדיו , ואז הן מטבעות על הניר . אולם כיום משתמשים בשיטה שונה במקצת , הנקראת " דפוס אופסט". בשיטת האופסט , לוח המתכת מטביע סימנים לא ישירות על הניר , אלא על יריעת גומי , ואת היריעה הזו מביאים במגע עם הניר המדפס , והיא המטביעה את הסימנים עליו . יתרונה של שיטת האופסט הוא בכך שאפשר להכין את לוח המתכת ממתכת הנוחה לעבוד , בלי קשר עם תכונות הניר שעליו מדפיסים לבסוף . כיום מכינים לוחות אופסט בעקר מאלומיניום , המצפה בחמר הרגיש לאור . " מצלמים " את העמוד שרוצים להדפיס על הלוח הזה ( העמוד יכול לכלל גם תמונות וגם אותיות ) ובמקומות המתאימים , חמר הצפוי עובר שנוי כימי . לאחר מכן טובלים את הלוח בחמר מאכל , ובמקומות שבהם חמר הצפוי נחשף לאור נוצרים שקעים . במקומות אחרים , חמר הצפיי מגן על לוח המתכת מפני החמר המאכל , ובמקומות אלה נוצרות הבליטות . דפוס שטח פועל על פי העקרון היסודי שמים ושמן אינם מתערבבים . חלק החמר שממנו מדפיסים , שכסה בכתב או בציורים , התקן בדרך כימית כך שיקלט את הדיו , ואלו את השטח שמסביב לסדר מרטיבים במים כדי שלא יקלט דיו . הצורה העתיקה ביותר של דפוס שטח היא הליתוגרפיה , או דפוס האבן , היעילה פחות משאר שיטות הדפוס משום שחיבים להשתמש בה באבן כבדה ונקבובית . בשיטות יותר משכללות משתמשים בלוחות מתכת , שהם דקים וגמישים יותר . הנפוצה בשיטות החדישות של הדפסת שטח היא הדפסת אופסט . ההדפסה נעשית בשלושה גלילים , המסדרים זה על גבי זה . על הגליל העליון רשום הסדר - מלים או תמונות . הסדר רשום על הגליל בצורה שבה הוא מופיע בספר , ולא הפוך כמו בהדפסת בלט . הגליל האמצעי למעלה : מכונת דפוס בשיטת אופסט . למטה : שלבים בהכנות להדפסת אופסט . מימין - חשיפת הלוח ; באמצע - הרכבת הפילמים ( מונטאז') ; משמאל - הדפסה .

קודם  |  הבא