היסטוריה

עמוד:138

נזקק לתשובות מבססות ומנמקות היטב לשאלות כגון : מה היה , מי עשה ומדוע ? מקורות היסטוריים הם " חמר הגלם " של ההיסטוריון , ועל פיהם הוא מנסה להרכיב את ספור המארעות ולהסביר את סבות התרחשותם . נהוג לחלק את המקורות לשני סוגים : אלמים וכתובים . עם המקורות האלמים נמנים : בנינים , חפצי אמנות , כלי עבודה , כלי בית , כלי נשק וכדומה . עם המקורות הכתובים נמנים : כתובות , תעודות , מטבעות , כתבי - עת וספרים למיניהם . מסמכים מטעם הרשיות הרשמיות , חוזי רכישה ומכירה , חוזי נשואין וכל פריט אחר הקשור למעשי האדם והחברה נחשבים אף הם למקור היסטורי . כל אלה משמשים את ההיסטוריון , המענין כמובן שהספור שהוא משחזר על פי המקורות הללו יהיה נאמן ככל האפשר למה שהתרחש בפעל . מקורות היסטוריים המעוררים בעיות קשות במיחד הם כתבים של היסטוריונים קדומים . לכאורה אפשר להניח שסופרים אלה , שכתבו את דבריהם בסמיכות זמן רבה יותר להתרחשיות , תאוריהם יהיו מהימנים יותר . אולם לא זה המצב . לא תמיד דיקו ההיסטוריונים במסירת העבדות . לעתים נעשה הדבר בתם לב ומחסר ידיעה , ולעתים בשל דעות קדומות על רקע לאמי , דתי או מפלגתי , או מתוך פניות אישיות ואיבה כלפי נושאי תאוריהם . לכן על ההיסטוריון בן ימינו מוטלת המשימה להחליט מהו התאור המדיק של המארע הנדון . הוא עושה זאת בעזרת מקורות נוספים מאותה תקופה , אך גם אותם הוא חיב לבדק היטב בטרם ישתמש בהם . לעזרתם של ההיסטוריונים באים מדענים מתחומים אחרים - כמו ארכאולוגיה וגאולוגיה - וגלוייהם מסיעים לכותבי הקורות בתאור שלם ונאמן יותר של המציאות שהיתה . הארכאולוגים חופרים באתרים עתיקים ומעלים מהם חפצים שונים שתושביהם השתמשו בהם . חפצים אלה מספרים על ארח החיים באותה התקופה ועל ארועים מכריעים בתולדותיה , כגון שרפה גדולה , רעידת אדמה וכדומה . התגליות האהובות ביותר על הארכאולוגים ועל ההיסטוריונים כאחת הן כתובות ( על חרס , אבן או מגלה ) . בפענוח הכתובות העתיקות מסיעים בלשנים ופלאוגרפים ( ממחים לכתבים עתיקים ) היודעים לקרא כתב ולהבינו . בעבר הלא - רחוק עסקו מדענים אלה בפענוח כתבים עתיקים ככתב ההירוגליפים ( כתב הציורים של החרטמים ) ממצרים הקדומה ; כתב היתדות משומר , אכד , בבל ואשור ; כתב היתדות המיחד ( האלפביתי ) של אוגרית ( עיר לחוף סוריה של היום ) , הכתב המיחד של האי כרתים ועוד . אך עוד היום ישנן צורות כתב שטרם פענחו . יש והכתובות מופיעות על גבי מטבעות ואז נעזר ההיסטוריון בנומיסמט ( ממחה למטבעות ) לצרך פענוח הכתבת והציור שעל גבי המטבע וקביעת התקופה שהמטבע שיך אליה . כן נעזרים ההיסטוריונים בסוציולוגים ( חוקרי מדעי החברה ) , בכלכלנים , בחוקרי ספרות , אמנות ומדע ובמדענים אחרים העוקבים אחר התפתחות האדם בתחומי התמחותם . חלקת ההיסטוריה לתקופות לנוחות הלומדים חלקו ההיסטוריונים את תולדות האדם לתקופות . הם מצאו כי תופעה מרכזית מסימת בחיי האדם התקימה פרק זמן ממשך ואחרי כן נעלמה . לפיכך הגדירו רצף זמן זה , שנמשך לעתים מאות שנים , כתקופה . כך הגדירו את פרק הזמן שמהופעת האדם המודרני ועד המצאת הכתב כפרה - היסטוריה ( קדם היסטוריה ) ואלף לפרק שמהמצאת הכתב ואילך קראו היסטוריה . גם את ההיסטוריה עצמה חלקו לתקופות , אך כל חלקה כזאת היא מלאכותית במדת - מה , כיון שקשה לקבע את גבולותיה המדיקים של כל תקופה . מכל מקום , החלקה המקבלת על היסטוריונים רבים היא זו : מכלי החרס , כמו מכלים אחרים , אפשר ללמוד על אורח החיים ועל הטעם והאופנה באותה התקופה , וגם על רמת הידע הטכנולוגי שהיה ברשות יוצריהם . בתמונה - כדים יווניים מן המאה ה - 6 לפני הספירה . חפצים נמנים עם המקורות ה'אילמים'של ההיסטוריונים , לעומת המקורות הכתובים הכוללים כתובות , תעודות וספרים . בתמונה - ציור קיר מצרי המתאר כיצד נעשו בעת העתיקה פעולות חקלאיות כמו בציר והכנת יין , וכן דיג בעזרת רשת .

קודם  |  הבא