מתוך:  > אביב חדש 4 > גאומטריה

עמוד:13

ובראשיתו לפני כ - 4.6 מיליארדי שנה נוצר הקרום של כדור הארץ ; פלאוזואיקון , מסוזואיקון וקנוזואיקון . הגאולוגיה מספרת לנו הרבה דברים מענינים על מבנה כדור הארץ ועל תולדותיו , והיא גם מביאה לנו תועלת מעשית רבה . הגאולוגים משתמשים בידיעותיהם כדי לאתר מקומם של מחצבים רבי ערך : כסף , זהב , ברזל ומתכות אחרות , יהלומים , פחם ואורניום . הם מצביעים על מקומות שבהם יש סכוי למצא מי תהום או נפט . ידיעותיהם על מבנה הקרקע מסיעות למהנדסים לקבע היכן להעביר כבישים ומסלות ברזל , ואיזה סוג יל יסודית דרושים לבנינים . בשנים האחרונות מנסים הגאולוגים לחזות מראש רעידות אדמה . ענפי הגאולוגיה הגאולוגיה מתחלקת לענפים רבים , ביניהם : גאולוגיה פיסית חוקרת את הכחות הפנימיים : הרי געש , תנועות אטיות של הקרקע , רעשי אדמה ואת הכחות החיצוניים - מי גשמים , מי נהרות , קרחונים , רוחות , תנועות הים וכדומה - המשנים ללא הרף את צורת פניו של כדור הארץ ; גאולוגיה טקטונית ( טקטונית היא מלה לטינית , המתיחסת לקלפת כדור הארץ ) . היא חוקרת את התבליטים שעל פני כדור הארץ , ובמיחד את דרך התהוותם של ההרים ; גאולוגיה פטרוגרפית ( מלה מלטינית ומיונית , המתארת סלעים ) חוקרת את טיבם ואת מקורם של הסלעים ; גאולוגיה פלאונטולוגית ( מלה מיונית , המתיחסת לידיעת דברים שהיו בעבר ) בנויה על ידיעת מאבנים ומשתדלת לקבע את גילם של סלעים ואת התמורות שחלו בהם במרוצת הזמן ; גאולוגיה היסטורית משתמשת במסקנות שאליהן הגיעו שאר ענפיו של מדע זה . על סמך המסקנות האלה היא משתדלת לקבע מה הן התמורות שחלו על כדור הארץ מראשית קיומו ; אסטרוגאולוגיה - ענף חדש זה של הגאולוגיה עוסק בחקר הגופים שבמערכת השמש , למשל , בדיקת מטאורים שהגיעו אלינו מן החלל , ובדיקת האבנים שהביאו אסטרונאוטים מן הירח . אוקינוס אורניום ארץ - ישראל - גאולוגיה וקרקעות דלתא הר געש יבשת יסות ואגמים כדור הארץ מחצבים מטאור קרחון רדיואקטיביות רעש אדמה גאומטריה ענף של המתמטיקה העוסק בצורות מישוריות ובגופים במרחב . העסוק בגאומטריה החל עוד בזמנים קדומים . תחלתה - בחשובים מעשיים לצרך מדידת קרקעות . פרוש השם גאומטריה ביונית הוא מדידת אדמה . חכמי מצרים הקדומה השתמשו בחשובים גאומטריים להתוית גבולות בין חלקות שדה ולבנית הפירמידות . לשיא שכלולה בעת העתיקה הגיעה הגאומטריה ביון העתיקה . למיידי הגאומטריה היונית נחשבים תלס ( במאה ה - 7 לפני הספירה ) ופיתגורס ( במאה ה - 6 לפני הספירה ) . במאה ה - 3 לפני הספירה כנס החכם היוני אוקלידס , יחי באלכסנדריה , את תורת קודמיו בספרו המפרסם " יסודות " . תורתו הנקראת " גאומטריה אוקלידית " נלמדה במשך יותר מאלפים שנה כמעט ללא שנוי , בדיוק בצורה שנסח אותה אוקלידס . גם היום מבססת הגאומטריה הנלמדת בבתי הספר התיכוניים על עבודתו של אוקלידס ועל הנחותיו . הגאומטריה האוקלידית הגאומטריה האוקלידית מתחלקת לשני חלקים : גאומטרית המישור ( פלנימיריה ) העוסקת בצורות הנדסיות כגון משלשים ומרבעים , וגאומטרית המרחב ( סטראומטריה ) העוסקת בגופים הנדסיים כגון קביה , כדור , חרוט , פירמידה , גליל וכדומה . גאומטריה זו מבססת על שלושה מנחי יסוד : נקדה , קו ישר , מישור . בעזרתם מגדירים את המנחים האחרים . הנקדה נמצאת במקום מסים במרחב , אולם אין לה לא ארך ולא רחב . הקו הישר , או בקצור - הישר - אין לו רחב וארכו אינסופי . בנוסף למנחי היסוד כוללת הגאומטריה האוקלידית אקסיומות אחדות , כלומר משפטים שאין מוכיחים אותם אלא מקבלים אותם כמובנים מאליהם . דגמאות של אקסיומות הן : דרך שתי נקדות אפשר להעביר קו ישר אחד ורק אחד . שני ישרים נחתכים בנקדה אחת לכל היותר . דרך שלוש נקדות אפשר להעביר מישור אחד ורק אחד . בעזרת האקסיומות מוכיחים את כל יאר המשפטים בגאומטריה האוקלידית . גאומטריה אנליטית במאה ה - זו פתח המתמטיקאי הצרפתי רנה דקרט את הגאומטריה האנליטית . היא מביסת על מנחי היסוד של אוקלידס , אילם נעזרת ברשת קואורדינטות ( כדגמת קוי הארך והרחב במפות ) שבעזרתן אפיר להגדיר מקומות על פני המישור ובמרחב . כל נקדה במישור מסמנת על ידי שני מספרים , וכל ישר - על ידי משואה . בעזרת הגאומטריה האנליטית אפשר להוכיח משפטים רבים בקלות רבה יותר מאשר בעזרת הגאומטריה האוקלידית . גאומטריה לא - אוקלידית המתמטיקאי הגרמני ברנרד רימן בנה במאה ה - 19 גאומטריה חדשה , מבססת על האקסיומות של אוקלידס חוץ מהאקסיומה החמייית , הקובעת שדרך נקדה מחוץ בגיאומטריה אנליטית מייצגים כל נקודה במישור באמצעות שני מספרים , המתארים את ההיטלים של הנקודה על שני צירים מאונכים . לדוגמה , את הנקודה המסומנת בציור אפשר לציין באמצעות צמד המספרים 6,1 , שהראשון שבהם מתאר את ההיטל שלה על הציר האופקי ( ציר X ) והשני - את ההיטל על הציר האנכי ( ציר ו ) .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר