גחלילית

עמוד:70

האור בתכיפות מיחדת לו . משערים כי האיברים המאירים משמשים למשיכת המינים זה אל זה . זחלי הגחליליות והבוגרים טורפים , ונזונים מחרקים אחרים ומחלזונות . יש מינים שהמבגרים אינם אוכלים כלל אלא מתקימים ממלאי חמרי המזון שאגרו . חפושיות חרקים גח"ל ומח"ל גח"ל - ראשי תבות של " גיוס חוץ לארץ " - הוא הכנוי שנתן לעולים החדשים שגיסו להשתתף במלחמת העצמאות של ישראל בתחלת 1948 , לפני שהוקם צה"ל . השם מח"ל הוא ראשי תבות של " מתנדבי חוץ לארץ " - מתנדבים יהודים ולא - יהודים שנחלצו לעזרה במלחמת העצמאות . גח"ל כ - 9,000 1 צעירים מפליטי השואה גיסו על ידי אנשי ה " הגנה " במחנות העקורים באירופה לאחר מלחמת העולם השניה , במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין ובצפון אפריקה . הגיוס נעשה בתאום עם " המוסד לעליה ב " שארגן את ההעפלה מאירופה לפני קום המדינה . המגיסים אמנו בשני מחנות ראשיים , האחד ליד ברי באיטליה והאחר ליד מרסי בצרפת , ולאחר האמונים נשלחו לארץ כמעפילים או כעולים חדשים . רבים מהעולים החדשים נפלו בקרב , והיו שהובאו לקבר ישראל בלא שנודע שמם . לימים נמתחה בקרת על שר הבטחון דוד בן גריון ועל המטה הכללי של צה"ל , על כך ששלחו אותם לקרב בלטרון כשאינם מאמנים די הצרך . למעשה , נפלו בשתי ההתקפות בלטרון 17 אנשי גח"ל מתוך 120 הנופלים מחטיבה 7 שנשאה בעל העקרי של הלחימה במקום . מח"ל רבים מבין 5,000 המתנדבים , שבאו לעזר לישוב היהודי בארץ - ישראל במלחמתו לעצמאות , היו לא - יהודים . כרבע מהם היו אמריקנים וקנדים . המפרסם בין האמריקנים היה קולונל דוד מרכוס , מפקד חזית ירושלים שנהרג מכדור תועה . מרכוס נקרא בארץ מיקי סטון , משום שארצות - הברית אסרה על אזרחיה להשתתף במלחמה בארץ - ישראל . המפרסם בין הקנדים היה בן ונקלמן , מפקד חטיבה 7 שכבשה בין השאר את נצרת . בחדש שלאחר הכרזת העצמאות , ביוני 1948 , היו אנשי מח"ל כ - 8 אחוזים מכלל המגיסים . תרומתם העקרית היתה לחילות המקצועיים : חיל האויר וחיל הים . הגנה העפלה לטרון מלחמת העצמאות גטו כך נקרא רבע מיחד שהקצו השלטונות למגורי היהודים בארצות הגולה . המנח גטו הופיע לראשונה באיטליה במאה ה - 16 . עם ישראל גלה מארצו ונפוץ ברחבי העולם . וכך , במשך מאות שנים , חיו היהודים בקרב עמים זרים , בני דת אחרת , ותחת שלטון שלא פעם פגע בזכיותיהם ובתנאי חייהם . כדי שיוכלו לקים את מצוות הדת היהודית , וגם מתוך הרצון לחזק ולשפר את הרגשתם בסביבה הזרה והעוינת לעתים , בחרו היהודים לגור מרצונם בצותא , ברחוב או בשכונה אחת , הן בארצות הנוצריות והן בארצות האסלאם . אולם בימי הבינים הפכה ההפרדה מרצון להפרדה מאנס , ובמקומות רבים אלצו היהודים להבדל מסביבתם . הגטו בארצות המסלמיות בארצות האסלאם לא היה חק או צו דתי לבנות גטאות . היהודים חיו בשכונות נפרדות מרצונם , אך גם מחוץ להן , אם המקום היה צר עליהם . היו גם מסלמים שחיו בשכונה היהודית , וכן היו בה מסגדים ובתי ספר מסלמיים . שכונות היהודים , שנקראו חארת אליהוד , הוקמו לרב במרכזי הערים . היו אלה שכונות מקפות בחומה , כמו השכונות האחרות בעיר , ובה שערים שנסגרו בלילה . הצפיפות לא היתה גדולה מזו שבשכונות המסלמים . בסוף ימי הבינים גברה הקנאות המסלמית , ועמה השנאה לכופרים , לאלה שאינם מסלמים , ואז היו מקרים שבהם אלצו היהודים לעזב את רבע מגוריהם . במאה ה - 18 הפעילו הטורקים בארצות שנכללו באימפריה העות'מאנית את החקים המפלים נגד הלא - מסלמים , ואסרו על היהודים וגם על הנוצרים לבנות בתים גבוהים או מפארים מבתי המסלמים . בארצות שבהן שלטו מסלמים שיעים הוטלו על היהודים הגבלות חמורות . בפרס ( איראן ) , באפגניסטן , בבוכרה וגם בתימן , נאסר עליהם לצאת בלילות ובשבתות משכונותיהם , לבנות בתים גבוהים ואפלו לסיד אותם , וכן להחזיק חניות בשוקים . במלאת , שכונת היהודים במרוקו , הפקדה שמירה שהיהודים היו צריכים לשלם את שכרה . כן נאסר עליהם לרכש אדמות מחוץ לגטו . אולם השלטונות , לצד הרצון להשפיל את היהודים , גם הגנו עליהם . הגטו בארצות הנוצריות הרעיון להפריד בין היהודים לנוצרים , מתוך הרצון להשפילם , עלה והתגבש עוד במאות ה - 4 וה - 5 . אולם רק במאה ה - 12 החליטה מועצת הכנסיה להפריד באפן רשמי בין שכונות המגורים של היהודים והנוצרים . ההחלטה בקצה גוף הגחלילית יש שני איברים מאירים .

קודם  |  הבא