גנה

עמוד:116

מאחוריו נקוה אגם בשטח של כ - 8,000 קילומטרים רבועים . האקלים חם ולח . לפנים חיו ביערות ובערבה פילים , קרנפים , אריות והרבה חיות בר אחרות , אך צידים וסוחרי שנהב השמידו כמעט את כלן . תושביה של גנה וכלכלתה למעלה מ - 2 1 שבטים יושבים בגנה ויותר מ - 50 ניבים בפיהם . לצרך הדברות ביניהם הם נזקקים לשפה האנגלית , שהיא גם שפת העסקים והפרלמנט . רב בני השבטים הם אכרים . כשליש מן התושבים יושבים בערים ובראשן הבירה אקרה שעל החוף , ובה קרוב למיליון תושבים . בעיר השניה בגדלה , קומסי , 350,000 תושבים . עיר הנמל טמה , שבה נמלה הראשי של גנה , התפתחה בתוך שנים אחדות מכפר דיגים זעיר לאחד הנמלים הגדולים באפריקה המערבית . הנצרות היא דתם של כשני שלישים מן התושבים , ביחוד בדרום . רב תושבי גנה קתולים ומעוטם פרוטסטנטים . המסלמים הם כששית מן התושבים , ורבם יושבים בצפון . אחרים מאמינים בדתות הטבע . תקופה ארכה נקראה גנה " חוף הזהב " . ואמנם באזור היערות שלה מפיקים זהב עד היום הזה , אם כי הכמיות היום קטנות וערכן אינו רב . מחצבים חשובים יותר היום הם יהלומים לתעשיה , מנגן ובוקסיט . לגנה ראוי לקרא היום " ארץ הקקאו " . גנה היא היום המדינה השלישית בעולם בגדול קקאו והשניה ביצואו , והקקאו הוא מוצר היצוא הראשון שלה . מוצר יצוא חשוב אחר הוא העצים הנכרתים ביערותיה . ואולם בגלל המחירים הנמוכים של עצים וקקאו בעולם , הכנסותיה של גנה מיצוא אינן גדולות . מצבה הכלכלי הולך ומחמיר כי אכלוסיתה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב ההתפתחות של כלכלתה . היסטוריה מאז המאה ה - 4 התקימה באזור ממלכה כושית גדולה ששמה " גנה " . בשיאה , במאה ה - 10 , היא השתרעה מן החוף עד טימבוקטו שבדרום מדינת מלי של היום . היתה זו מדינה בעלת תרבות מפתחת , שלפי הסברה קימה יחסי מסחר עם מרוקו בעזרת סוחרים ערבים , שחצו את מדבר סהרה . במאה ה - ו ו התפרקה הממלכה ובמקומה קמו ונפלו בזו אחר זו כמה מדינות שבטיות קטנות . האירופים הראשונים שהגיעו לרצועת החוף של גנה של היום היו נוסעים פורטוגלים , בשנת 1471 . הם קראי לה " חוף הזהב " , לאחר שראו את התושבים מרבים להשתמש בזהב . יורדי ים פורטוגלים היו האירופים הראשונים שבקרו בחוף הזהב בשנת 1471 . כעבר זמן קצר הקימי שם ישובי קבע . במאת השנים שלאחר מכן גדלה הדרישה לעבדים בשביל מטעי הסכר באמריקה , וסוחרי עבדים אנגלים , דנים ושודים נהרו לארץ ובנו בה מבצרים וישובים . האפריקנים שישבו בקרבת החוף נלחמו בשבטים שכנים , חטפו ושבו את בניהם וספקו עבדים לסוחרים . בשנות ה - 50 של המאה ה - 19 בטלה העבדות בקיסרות הבריטית ובשנת 1874 הכרז חוף הזהב למושבה בריטית . לאחר מלחמת העולם השניה העניקו הבריטים לתושבים מדה מסימת של ממשל עצמי . ב - 1951 התקימו הבחירות אחת מבין הטירות הרבות שבנו הסוחרים האירופים על חופה של גנה כדי להגן על נחלותיהם . הסוחרים באו לגנה , שנקראה אז " חוף הזהב " , בעקבות המתכת היקרה שהתגלתה בה .

קודם  |  הבא