דב

עמוד:160

הדבים . הם נזונים מדגים , מכלבי ים , מעופות ים שהם צדים , ומביצי עופות . בחרף הזכרים נודדים דרומה . הנקבות נשארות במאורות שמתחת לפני השלג , ושם הן ממליטות את גוריהן , בדרך כלל שני גורים בכל המלטה . דבות הקטב הן אמהות מסורות מאוד . הן נשארות עם גוריהן שבועות רבים עד שהם מסגלים לעמד ברשות עצמם . דב השמש , שארכו רק 120 סנטימטר , הוא מטפס מצין . הוא מבלה חלק גדול מזמנו על העצים ואוהב מאוד דבש . טפריו ( צפרניו ) חזקים מאוד ובעזרתם הוא פותח את קניהן של דבורי הבר , ומלקק בלשונו הארכה את הדבש . עורו העבה מגן עליו בפני עקיצותיהן של הדבורים . הדב והאדם עוד בתקופה קדומה בתולדות האנושות הכיר האדם את הדב וצד אותו . כמה מן הדבים האלה , ובכללם דב המערות האירופי , שכבר נכחד מן העולם , היו כה אכזריים וחזקים עד שנחשבו לאויבים גדולים של האדם , ביחוד לפני שהמצאו כלי הנשק החמים כמו רובים ואקדחים . אגדות עתיקות רבות מספרות על האימה שהטיל הדב על האדם . רבים מן האינדיאנים סגדו לדבים כמו לאלים . גם בימינו ידועים מקרים על דבים שהרגו בני אדם או גרמו נזק רב לצאן ולבקר . האדם צד את הדב ומשתמש בפרותו . פרותו של הדב שעירה ביותר בסתו ובחרף , ופרוות שנצודות בעונות האלה נחשבות ליקרות ביותר . עושים מהן מרבדים , קשוטים לבגדים , וגם כובעים ומעילים . יונקים דב בר ממזריץ' רבי ממיסדי החסידות וממנהיגיה . יורשו של " הבעל שם טוב " . היה דרשן נודד וכנה על שום כך " המגיד ממזריץ " . חי בשנים 1704 - 1773 . דב בר נולד במחוז ווהלין שבאוקראינה . בתחלה יצא שמו כ " מגיד " , כשהיה נודד בכפרים ודורש דברי תורה בפני חסידיו . לימים חלה במחלה קשה , ומשהחמיר מצבו שדלוהו ידידיו שיבקר אצל הבעל שם טוב ( הבעש"ט ) , שכבר נודע ברבים כרופא חולים . תחלה סרב רבי דב בר , שהיה תלמיד חכם מבהק , לבקר אצל אדם שלא התפרסם כידען בתלמוד דוקא , אך לבסוף נענה להפצרות ידידיו . הפגישה בין השנים היתה נקדת מפנה בתולדות התנועה החסידית הצעירה . רבי דב , איש השכל וההגיון , השפע מאישיותו הקורנת של הבעש"ט , שהדגיש את ההבטים הרגשיים בלמוד התורה ובקיום המצוות . הוא הצטרף לחסידות ודבק במיסדה . רבי דב לא מש מן הבעש"ט ואחרי מותו ירש את מקומו בהנהגתה של התנועה החסידית . באישיותו של רבי דב בר ממזריץ'התמזגו הרגש והדמיון של המטיף עם הבקיאות והחכמה של הידען . הוא הבין את נפש האדם ונחן בכשרון ארגוני מבהק . חנך מורים לחסידות והשרה עליהם מרוחו , ונהל מערכה שיטתית להפצת תורת רבו . את חצרו נהל בפאר רב . כשמת כבר הכתה החסידות שרשים בחלקים רבים של פולין וליטא . רבי דב לא כתב ספרים , אך דרשותיו נאספו על ידי תלמידיו וכנסו בספרים : " מגיד דבריו ליעקב " ( שלוש האותיות האחרונות מצטרפות לשם דוב ) , " אור תורה"ו " אור האמת " . בעל שם טוב ( בעש"ט ) חסידות דב נמלים שמם של כמה בעלי - חיים , הנזונים בעקר מנמלים ומטרמיטים . אלה הם יונקים חסרי שנים בסדרת הדלשנאים . הגדול והידוע שבהם הוא דב הנמלים הגדול , הנקרא גם אוכל הנמלים . דב הנמלים הוא חיה נדירה , המצויה ביערות הטחובים של אמריקה התיכונה והדרומית . ארכה מגיע לעתים עד לשני מטרים ויותר ומשקלה - עד שלושים וחמשה קילוגרם . שערו הארך של דב הנמלים גס ופריך . שער זנבו הוא גוש סבוך גדול . בשעת שנה הוא מכסה את גופו בזנבו . ראשו ארך ומחדד . חרטומו הארך והדק דומה לפיו של צנור השקיה . אין שנים בפיו . אולם בכפותיו הקדמיות יש לו דוב גריזלי , בתמונה ) היה נפוץ בכל צפון אמריקה , ממקסיקו ועד ליבשת הארקטית . אולם הוא הושמד ברוב אזורי ארצות - הברית , ומצוי היום רק בפרקים הלאומיים שלה . הדובים מסוגלים להזדקף בנקל על רגליהם האחוריות ואף לצעוד עליהן . שיווי המשקל שלהם מפותח , ולכן מרבים לאלף אותם להצגות בקרקסים . בתמונה - גור של דוב שחור .

קודם  |  הבא