|
|
עמוד:137
הביטו אליו ונהרו, ופניהם אל יחפרו: זה עני קרא ויהוה שמע, ומכל צרותיו הושיעו: חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: טעמו וראו כי טוב יהוה, אשרי הגבר יחסה בו: יראו את יהוה קדשיו, כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו, ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: לכו בנים שמעו לי, יראת יהוה אלמדכם: מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב: נצר לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה: סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו: עיני יהוה אל צדיקים, ואזניו אל שועתם: פני יהוה בעשי רע, להכרית מארץ זכרם: צעקו ויהוה שמע, ומכל צרותם הצילם: קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע: רבות רעות צדיק, ומכלם יצילנו יהוה: שמר כל עצמתיו, אחת מהנה לא נשברה: חזן תמותת רשע רעה, ושנאי צדיק יאשמו: פודה יהוה נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החסים בו: ונהרו: אורו פניהם. אל יחפרו: לא ייבושו. טעמו וראו: התבוננו ותיווכחו לדעת. כפירים רשו: הרשעים המתנהגים כאריות ["כפירים"] היו לעניים. אהב ימים לראות טוב: משתוקק לראות ימים טובים. נצר לשונך מרע: שמור את לשונך שלא לדבר רע. מדבר: שלא לדבר. פני ה' בעשי רע: ה' משקיף בזעם על עושי רע. זכרם: שמם. צעקו: התפללו [הצדיקים]. דכאי רוח: מי שרוחם מדוכאת. רעות צדיק: הצרות הבאות על הצדיק. תמותת רשע רעה: הפורענות ["הרעה"] הבאה על הרשע תמית אותו. יאשמו: ייענשו בחטאם.
|
|