|
|
עמוד:30
שירותי רווחה לעזרת הנזקקים ישראל היא תנידמ החוור, וקיימים בה שירותים שונים לתמיכה באוכלוסיות חלשות. את המשאבים לכך משיגים באמצעות המסים שהאזרחים משלמים. בישראל נהוג תשלום מסים מדורג: בעלי הכנסה נמוכה משלמים מעט מסים, ובעלי הכנסה גבוהה משלמים מסים מרובים. כך בעלי האמצעים מסייעים בעקיפין לנזקקים. מדיניות הרווחה של הממשלה מיועדת לצמצם את הפערים באוכלוסייה ולצמצם את מספר המשפחות העניות במדינה. כדי לבצע את מדיניות הרווחה נחקקו חוקים, המבטיחים שלכל אזרח במדינה תהיה איזושהי הכנסה שתאפשר לו קיום בסיסי. לדוגמה: כל משפחה שהכנסתה נמוכה מקו העוני מקבלת מדי חודש מדסומה לחוטיב ימואל גמלה להבטחת הכנסה. בשנת 2004 היו מתחת לקו העוני בישראל 656,800 משפחות, שקיבלו מדי חודש גמלה. )ראו מסגרת ופריטים א-18א19( בנוסף לזה, המדינה מסייעת למעוטי יכולת בדיור ולסטודנטים במימון הלימודים, היא משתתפת במימון שהותם של קשישים חסרי אמצעים במוסדות מתאימים, היא מסייעת בהקמת מקלטים לנשים מוכות ומרכזי חירום לילדים בסיכון, ועוזרת במימון שירותי בריאות לנזקקים. מדיניות הרווחה מבוססת על ההנחה כי אנשים צריכים לעבוד ולפרנס את עצמם, אך מי שאינו מסוגל לעבוד - באופן זמני או קבוע - זכאי לקבל מן המדינה סיוע שיאפשר לו להתקיים עד שיחזור למעגל העבודה. במשך השנים גדל מספר האנשים הנזקקים לסיוע, וכספי התמיכה בנזקקים ”נוגסים” יותר ויותר בתקציב הממשלתי. מאות-אלפי תושבים בגיל העבודה אינם עובדים כיום. רבים מהם מצאו שכדאי להם לקבל דמי אבטלה או גמלה להבטחת הכנסה ולא לצאת לעבוד, שכן לפעמים הגמלה, וההטבות שבצדה, ”משתלמות” יותר מן השכר שהם יכולים להשתכר בעבודה. רבים טוענים שמדיניות הרווחה הקיימת בישראל מנציחה את העוני, וכי במקום לתמוך בעניים בעזרת קצבאות יש לסייע להם להעלות את רמת ההשכלה ולעודד אותם באמצעים שונים לחזור למעגל העבודה. לעומתם, המצדדים במדיניות הרווחה של המדינה טוענים שהעוני הוא תופעה נמשכת שקשה לעקור אותה, וכי אין אמצעים יעילים להחזיר את הנזקקים למעגל העבודה - ולכן החברה צריכה למתן ולצמצם את העוני על ידי תמיכה בחסרי האמצעים. מדינת רווחה: כינוי למדינה הדואגת לאזרחיה בתחומים חברתיים וכלכליים באמצעות חוקים שונים ומתן שירותים ציבוריים שונים כמו חינוך, בריאות ורווחה. המוסד לביטוח לאומי: מוסד ציבורי המנוהל על ידי מדינת ישראל. תפקידו העיקרי הוא לספק ביטחון כלכלי לכל תושבי ישראל, ולהבטיח הכנסה לאוכלוסיות חלשות )משפחות מרובות ילדים, אלמנות, קשישים, מובטלים ועוד(. מתחת לקו העוני "עוני" או "עושר" הם מצבים יחסיים. למשל: תושב ארה"ב המרוויח 10 דולר ביום - נחשב בארצו לעני מרוד, ואילו תושב סודאן שבאפריקה המרוויח את אותו הסכום - נחשב לבעל הכנסה טובה מאוד. בישראל של היום, כשמגדירים משפחה כ"משפחה ענייה" אין הכוונה למשפחה החיה ברעב, בתת- תזונה, בלבוש בלוי או בדיור רעוע. מצב העניים בישראל של היום טוב יותר מזה שהיה בשנותיה הראשונות של המדינה: לכל המשפחות יש כיום מקרר חשמלי, ל80%-70%- מהן יש מוצרים בני קיימא נוספים כמו טלוויזיה וטלפון, וצפיפות הדיור הממוצעת בישראל היא פחות מ2- אנשים לחדר. ובכל זאת, חלק מהמשפחות בישראל נחשבות למשפחות עניות, שכן רמת החיים שלהן נמוכה יחסית לזו של מרבית המשפחות האחרות. א.19 הגדרת קו העוני בישראל בשנת 2002 זצץ י א.18 היקף העוני בישראל בשנים ,2000 2005 )באחוזים(
|
|