חוקי היסוד של מדינת ישראל

עמוד:36

חוק יסוד : חופש העיסוק אחד מן החוקים העוסקים בעקרונות המשטר הדמוקרטי ליבראלי ובזכויות האדם והאזרח בו . מטרתו של החוק הוגדרה כך : " חוק יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית " . החוק קובע כי : " כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק , מקצוע או משלח יד " . בנוסף קובע החוק כי כל רשות מרשויות השלטון חייכת לכבד את חופש העיסוק של האזרח או התושב במדינה . אולם החוק גם מגדיר את האפשרות לשינויו בפסקת הגבלה : " אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו " . החוק כולו משוריין מפני שינוי ונאמר בו במפורש : " אין לשנות חוק זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת " . החוק עורר ויכוח ואף גרם למשבר קואליציוני , אשר כתוצאה ממנו הוא תוקן . סעיף 1 בחוק יסוד זה קובע עיקרון יסודי וחשוב בחיי המדינה : " זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם , בקדושת חייו ובהיותו בן חורין , והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל " . חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מטרתו של חוק יסוד זה היא : " להגן על כבוד האדם וחירותו , כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית " . החוק קובע עקרונות לגבי שמירה על החיים , הגוף והכבוד , איסור הפגיעה בקניינו של האדם , הזכות להגנה על חיי אדם , גוף האדם וכבודו , והוא קובע את זכותו של האדם לפרטיות ולצנעת חייו . סעיף 5 בחוק מעניק לאדם חירות אישית : " אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר , במעצר , בהסגרה או בכל דרך אחרת " . חוק יסוד זה אינו משוריין , אך יש בו פסקת הגבלה הקובעת : " אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמידה שאינה עולה על הנדרש , או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו " . חוקי היסוד : סיכום מבחינת צורתם - חוקי היסוד שונים מחוקים רגילים . חוקי היסוד מנוסחים במונחים כלליים יותר , ואין בשמם ציון שנת חקיקתם . מבחינת תוכנם - רוב חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במבנה המשטר , בסמכויות של מוסדות השלטון השונים וביחסים ההדדיים ביניהם . חוקי היסוד שחוקקה הכנסת עד היום עדיין אינם עוסקים ברוב זכויות האדם והאזרח ; עד כה נחקקו רק שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם והאזרח : ' חוק יסוד : חופש העיסוק ' ו ' חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ' גם בתחום החקיקה לא נחקק עדיין חוק יסוד . מבחינת מעמדם - אין לחוקי היסוד עדיפות על פני חוקים רגילים . הם מתקבלים כתהליך חקיקה רגיל , שבו דרוש רוב רגיל לאישורם . אין להם עדיפות על פני חוק רגיל , וכך יכול חוק מאוחר לבטל חוק יסוד שנחקק לפניו . רק שני חוקי יסוד משוריינים בשלמותם בפני שינוי : 'חוק יסוד ; הממשלה' ו'חוק יסח : חופש העיסוק . ' בחוקי היסוד האחרים יש מעט סעיפים משוריינים או פסקאות הגבלה , לדוגמה : ביחוק יסוד.- הכנסתי יש 4 סעיפים משוריינים : סעיף , 4 העוסק בשיטת הבחירות לכנסת , קובע שאין לשנות סעיף זה אלא כרוב של חברי הכנסת 61 ) ח"כים ;( סעיף 44 קובע שאין בכוחן של תקנות לשעת חירום לשנות חוק זה , להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים ; סעיף 45 קובע ש אין לשנות את סעיף 44 או 45 אלא ברוב של 80 חברי כנסת , וסעיף 46 דורש רוב זה בכל שלבי החקיקה . שני חוקי היסוד משנת - 1994 'חוק יסוד : חופש העיסוק' ו'חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ' - משוריינים גם על ידי פסקאות הגבלה . האם אתם מוצאים בחוקי היסוד של מדינת ישראל סימנים לכך שהם חלק מחוקה ! פרטי . אילו חוקי יסוד חסרים לדעתכם על מנת להשלים חקיקת חוקה לישראל ? חברו הצעה משלכם לחוק יסוד הנחוץ כיום בישראל . הציגו לפחות שלושה סעיפים של החוק המוצע על ידיכם . אילו סעיפים הייתם משריינים בחוקי היסוד הקיימים כיוס ! הסבירו מדוע .

קודם  |  הבא