התפיסה הדתית בדבר עליונות ההלכה מתנגשת עם העיקרון הדמוקרטי של עליונות בתי המשפט והחוק,ושאלת התערבותו עול בית המטפס העליון בנושאי דת ומדינה עלתה פטמים אחדות לדיון ציבורי. בשנות ה‭80-‬ וה‭90-‬ גברה מעורבותו של בג־ץ בענייני דת ומדינה וקוסמה את הציבור החרדי. התנהל מאבק בין הרבנות הראשית לבין בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של האחרון להתערב בהחלטות הרבנות הראשית. בית המשפט קבע שלא יתערב בשיקול דעת הלכתי הנעשה בהתאם לחוק, אך יתערב אם הרבנות חרגה מסמכותה על פי החוק. בתמונה: חרדים מפגינים נגד התערבות בית


עמוד:63

. 2 דיני JWN אחד ממוקדי המחלוקת בנושא דת ומדינה בישראל הוא 'חוק שיפוט בתי דין רבניים ( נישואין וגירושין ) תשי"ג1953- י . החוק קובע : " נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה" והם "בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים " . בתחום זה כל היהודים כפופים לבתי הדין הרבניים - בין שהם דתיים או חילוניים , בין שהם רוצים בכך או מתנגדים לכך . התומכים בהוראה זאת אינם רק חרדים ודתיים . יש המצביעים על תרומתה להשגת אחדות בעם , למניעת פילוג ולשמירת הזהות היהודית . המתנגדים טוענים שבחוק יש כפייה דתית ופגיעה בחופש המצפון , שהוא אינו דמוקרטי כי יש בו כפיית כללים וטקסים דתיים על אנשים שאינם מאמינים . אחרים מצביעים על פגיעת החוק בפסולי חיתון וביהודים רפורמים וקונסרבטיבים . . 3 סוגיית הע 1 בת עד היום לא חוקקה הכנסת חוק כללי העוסק בשבת , אולם חוקים אחדים נוגעים לנושא שמירת השבת . א ' . חוק שעות עבודה ומנוחה , תשי " א ' 1951- קובע שיום המנוחה השבועי לעובד יהיה בשבת ( ולא-יהודי יוכל לבחור את יום המנוחה . ( סעיף 12 בחוק עוסק בהיתרים לעבודה בשבת : " שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן , אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית , לכולה או לחלק ממנה , עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש , או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה , בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם , לדעת שר העבודה , חיוניים לציבור או לחלק ממנו " . הוויכוח בין דתיים לחילוניים הוא על המדיניות הראויה בתחום זה . הדתיים דורשים שההיתר לעבודה בשבת יינתן רק לעבודה שיש בה פיקוח נפש , לפי קביעת סמכות הלכתית , ואילו החילוניים נוטים לפרש את סעיף 12 פרשנות "מרחיבה" יותר . ב . 'פקודת העיריות ( נוסח חדש , ( תשכ"ד ' 1964- קובעת בנושא פתיחתן וסגירתן של חנויות : " להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה , בתי קפה , בתי תה , בתי משקה , מזנונים , קנטינות ומוסרים אחרים כיוצא באלה , ושל בתי קולנוע , תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם , ולפקח על פתיחתם וסגירתם , ולקבוע בלי לפגוע בכללותה של הסמכות - את שעות פתיחתם וסגירתם ביום פלוני ; אלא שתקפה של פסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו " [ ... ] בשנת 1990 התקבל בכנסת 'החוק לתיקון פקודת העיריות ( מסי , ( 40 תשנ " א ' 1990- ( שנקרא גם 'חוק ההסמכה (' אשר קבע : " התקינה העיריה חוק עזר [ ... ] ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר , רשאי בית-המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים , המנהלים או המפעילים של העסק האמור , להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר " [ ... ] ג . ה"סטטוס קוו " הקיים מאז הקמת המדינה היה שתחבורה ציבורית ( הכוונה לאוטובוסים ) אינה פועלת כשבת ( זאת מלבד חיפה ואילת , ( ואילו תחבורה פרטית פועלת בשבת . המחלוקת בעניין זה , מלבד הוויכוח העקרוני על נסיעה בשבת , היא בעיקר על הגדרת "תחבורה ציבורית" ( האם גם מוניות נכללות בהגדרה (? וביחס לקווים בין-עירוניים רחוקים ( כמו תל אביבקריית שמונה . ( התפיסה הדתית בדבר עליונות ההלכה מתנגשת עם העיקרון הדמוקרטי של עליונות בתי המשפט והחוק , ושאלת התערבותו עול בית המטפס העליון בנושאי דת ומדינה עלתה פטמים אחדות לדיון ציבורי . בשנות ה80- וה90- גברה מעורבותו של בג ץ בענייני דת ומדינה וקוסמה את הציבור החרדי . התנהל מאבק בין הרבנות הראשית לבין בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של האחרון להתערב בהחלטות הרבנות הראשית . בית המשפט קבע שלא יתערב בשיקול דעת הלכתי הנעשה בהתאם לחוק , אך יתערב אם הרבנות חרגה מסמכותה על פי החוק . בתמונה : חרדים מפגינים נגד התערבות בית המשפט בהחלטות מוסדותיהם , בפברואר 1999

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר