עמוד:43

חופש דת וחופש מדת במדינת ישראל אחת הסוגיות שבהן בא לידי ביטוי המתח שבין הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית , היא שאלת קיומם של עקרונות ליברליים כמו חופש דת או חופש מדת . * המושג " חופש דת" מוגדר כ"חופש של כל דת או של ארגון דתי לקיים את פעילותו הדתית באין מפריע . " מעיקרון זה נובעת רשימה ארוכה של חירויות , כמו החופש של כל אדם להחזיק באמונות ודעות לפי בחירתו , והחופש להשתייך או לא להשתייך לקהילה דתית , או להשתתף בפעילות דתית כרצונו . חופש דת פירושו שהמדינה איננה מתערבת כלל בתחומים אלה , אבל היא לא מונעת מקבוצות דתיות להקים מוסדות דתיים וללמד בהם את הדת לפי השקפתן . זכות זו של כל אדם ושל כל קבוצה להאמין בדת מסוימת ולקיים את מצוותיה איננה זכות מוחלטת , וגם במדינה דמוקרטית היא קיימת כל עוד אין בכך פגיעה בזולת , בסדר הציבורי , או בזכויות יסוד אחרות של הפרט . כך , לדוגמה , יש הגבלה על חופש הדת , כאשר ציוויים שמקורם דתי או מנהגים , כמו ריבוי נשים , סותרים ערכים ליברליים של שוויון האישה . המושג " חופש מדת" מוגדר כ"יכולת של הפרט לבחור באפשרות לא להיות דתי ולא להיות כפוף לחוקי הדת ומצוותיה . " עיקרון זה מחייב את המדינה להבטיח , כי אף פרט לא יחויב להחזיק באמונה כלשהי , או להשתתף בפולחן דתי בניגוד לרצונו , ושכל זכויות האזרח לא תהיינה מותנות באמונה , בפולחן , או בטקסים דתיים . עקרונות אלה עומדים בסתירה לתפיסות יהודיות , הרואות באדם אחראי לא רק על מעשיו , אלא גם על מעשי זולתו , שכן " כל ישראל ערבים זה בזה . " תפיסות אלה אינן פוסלות באופן עקרוני כפייה על קיום מצוות , אף שישנם חילוקי דעות עד כמה ראוי לכפות ומתי עדיף להימנע מכפייה . הן אף מייחסות חשיבות להתנהגות הדתית של הציבור ולא רק של הפרט , ולכן תומכות בחקיקה דתית , גם אם היא באה על חשבון חופש דת וחופש מדת . בפועל , הזכות לחופש דת במדינת ישראל היא זכות יסוד המובטחת מעצם היותה מדינה דמוקרטית , אך היא איננה מעוגנת בחוק מפורש . אומנם , מגילת העצמאות הבטיחה להעניק לכל האזרחים " חופש דת , מצפון , חינוך ותרבות , " אך עם כל חשיבותה , לא היה לה תוקף משפטי מחייב . רק בשנת , 1992 לאחר שנחקקו חוקי היסוד החדשים , שקבעו כי זכויות האדם המובטחות במגילת העצמאות יכובדו " ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל , " קיבלה מגילת העצמאות מעין מעמד חוקתי . מציאות זו של היעדר חוק מפורש גרמה לכך שבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק ( בג"צ ) ראה את תפקידו כמגן על חופש הדת . בפסיקות שונות לאורך השנים הוא העניק למגילת העצמאות מעמד של מסמך מנחה , שעל-פיו יש לפרש את החוקים הקיימים . כך , לדוגמה , נתקבלה באחד מפסקי הדין הכרעה עקרונית לפיה : " כל אדם בישראל נהנה מחופש המצפון , האמונה , הדת והפולחן ... בהיותו אחד מעיקרי היסוד שמדינת ישראל מושתתת עליהם . חופש זה ... ' הריהו אחת מאותן ' זכויות יסוד שאינן כתובות עלי ספר , ' אלא הן נובעות במישרין מאופיה של מדינתנו כמדינה דמוקרטית השוחרת חופש ..., ' מכוח דינים אלה - ועל פי האמור בהכרזת העצמאות - יפורש כל חוק , ותפורש כל סמכות , כמכירים בחופש המצפון , האמונה , הדת והפולחן ** " . * להרחבה עיינו במאמרו של אביעד הכהן , ' " התחיינה העצמות האלה - ' ? חופש המדע הארכיאולוגי , חופש הדת וכבוד האדם , " מאזני משפט ד , מכללה אקדמית נתניה , תשס"ה , עמ' . 260-219 ** בג"צ 292 / 83 נאמני הר הבית ואח' נגד מפקד משטרת מרחב י-ם פ"ד ל"ח , שם , עמ' . 454

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר