עמוד:165

שופטי בג"צ דחו את הצעת הפשרה וחייבו את הרבנות להותיר בידי משחטת " הוד מעולה" גם את אישור הכשרות " למהדרין . " הם לא קיבלו את עמדת הרבנות , כי מקור סמכותה למתן תעודות כשרות " למהדרין" איננו חוק המדינה , וקבעו כי דינה של תעודה זו כדין תעודת כשרות רגילה - כלומר , רק מכוחו של החוק . השופט מישאל חשין הסביר , כי " מועצת הרבנות הראשית והפועלים מטעמה ... בתחום תעודות הכשר פועלים הם מכוח חוק המדינה ... לולא הוסמכה מועצת הרבנות הראשית , וכמותה הרבנים המקומיים , בחוק , ולולא עשו הרבנות הראשית והרבנים המקומיים מכוח חוק איסור הונאה - החרשנו , ואולם , נפלא מאתנו כיצד זה שבעל סמכות על-פי חוק מבקש בה-בעת לפעול גם " בצדו" של החוק - וגם שלא על-פי חוק ... זאת ועוד , לא נכפור בסמכותה של הרבנות ליתן תעודות הכשר ברמות שונות ... כל-עוד פועלת הרבנות במעטפת תכליתו של החוק : למניעת הונאה בכשרותו של מזון ... ולעניינן של תעודות הכשר על-פי אותו חוק , אין לה לרבנות אלא מה שהחוק נתן לה " . ( עמ' ( 214-213 בתגובה לפסק הדין פרסמה הרבנות הודעה שבה נאמר , כי אי הורדת הכשרות מהמשחטה היא אך ורק על פי צו בג"צ . על-סמך הודעה זו אסרו הרבנים המקומיים על החברות שתחת פיקוחם להמשיך ולשווק את מוצרי חברת " הוד מעולה . " חברת " הוד מעולה" שספגה הפסדים הודיעה לחברת " מעדני אביב אוסובלנסקי , " כי היא מפסיקה לספק לה עופות טריפה . לאור זאת עתרה חברת " מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ" שנית * . השופטים קיבלו את העתירה וחזרו והדגישו , כי הרבנות היא אחת מרשויות המדינה ולכן היא כפופה באופן מלא לחוקי המדינה . אולם , מועצת הרבנות הראשית פרסמה הודעה שבה היא דוחה את התערבות בג"צ ומצהירה שלא תמלא אחר פסיקתו . בהודעה נאמר , כי " מועצת הרבנות הראשית חוזרת ומאשרת את נוהלי הכשרות למשחטות שנקבעו על פי ההלכה ודוחה את התערבות הבג"צ ודרישתו לשנות את נהלי הכשרות ... המועצה קובעת שכל המשחטות ינוהלו על-פי נוהלי הכשרות הקיימים , כולל הנוהל הקיים שלא למכור הטריפות ליהודים , ולא ינתנו הכשרים בניגוד לנוהל בכל מקרה " . ( עמ' ( 286 המתח שבין מעמדה של הרבנות כגוף הלכתי לבין היותה רשות מרשויות המדינה בא לידי ביטוי גם בשאלת הייצוגיות שיש לתת לקבוצות שונות בחברה הישראלית בהרכבה של מועצת הרבנות הראשית , או באסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים . סוגיה זו , המלווה את הרבנות הראשית מאז הקמתה , משקפת את המתח שבין מסורת רבנית ארוכת שנים לבין עקרונות דמוקרטיים . כמוסד ממלכתי , שנועד לשמש כהנהגה הרוחנית העליונה של כל הציבור היהודי בישראל , מן הראוי שהגוף הבוחר יכלול גם נציגים שאינם רבנים או שאינם דתיים ; מן הצד האחר , צירופם של נציגים לא דתיים עלול לפגום ביוקרתה של הרבנות הראשית כמוסד הלכתי . * בג"צ , 77 / 02 מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית ואח' פ"ד נ"ו , ( 6 ) עמ' . 249

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר