עמוד:195

המתמר בהמצאה של בל היה מיקרופון דינמי * , ששימש גם כאזנייה . לכן נאלץ המשוחח להצמיד את המיקרופון לפיו שעה שדיבר , ולאוזנו – שעה שהקשיב . עוצמת הקול שבקע מן האזניה היתה נמוכה מאוד . המצאת מיקרופון הפחם על-ידי אדיסון שיפרה מאוד את עוצמת הקול , ודחפה את תעשיית הטלפון במידה רבה קדימה . למיקרופון כזה יש תכונה של הגברת האות האקוסטי ( על אף שאין לו תכונות הגבר לאות חשמלי . ( מאידך , זהו מיקרופון זול ביותר , וזה מה שהפך אותו כה פופולרי . הכנסת מיקרופון הפחם לשימוש חייבה גם כנסת סוללה למעגל החשמלי . בעגה המקצועית , המיקרופון נקרא משדר והאזנייה – מקלט . המקלט לא השתנה עקרונית במשך השנים . קווי הטלפון הראשוניים לא היו מבודדים ( כדוגמת קווי הטלגרף שקדמו להם ) והשתמשו במוליך אחד בלבד , כאשר מסלול סגירת המעגל הוא דרך האדמה . המוליך היה עשוי פלדה או ברזל . עד מהרה התברר שהנחושת מוליכה הרבה יותר טוב , ושהשימוש במוליך יחיד גורם לרעש רב בקו . לפיכך החל השימוש בזוג חוטי נחושת לכל קו . זוג חוטים כזה נקרא קו מאוזן . תחילה נהגו להקצות סוללה נפרדת לכל משתמש , דבר שגרם בעיות אמינות רבות . בהמשך מצאו שיטה לספק מתח לקבוצת המשתמשים מסוללה מרכזית , ובכך העלו את רמת האמינות של מערכת הטלפונים . כמו-כן התברר , שחיבור קוטביות שלילית לקו שיפר את עמידותו ברטיבות ובקורוזיה . ומאז הפכה הקוטביות השלילית לסטנדרד . כידוע לכל , יש צורך גם בצלצול כדי ליידע את המשתמש שמישהו רוצה לדבר איתו . תחילה היה כל משתמש מפיק מתח צלצול באמצעות מגנטו . אחר כך הפך גם המתח הזה למשהו המסופק ממקור אחד ( מרכזת ) לכל המשתמשים . * הממברנה מחוברת למגנט המותקן בתוך סליל , ויכול לנוע בתוכו בחופשיות . גלי הקול מזיזים את המגנט באמצעות הממברנה . השדה המגנטי המשתנה משרה מתח משתנה בסליל , בהתאם לאות השמע .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר