|
|
עמוד:338
מיתוג בחלוקת זמן ( Time-division Switching ) המתגים המודרניים משתמשים בשיטת המיתוג בחלוקת זמן כדי ליצור ולשמר את המעגלים הנדרשים לקיום השיחות בין תחנות הקצה . השיטה הזאת מתבססת על שיטת הריבוב בחלוקת זמן , ( TDM – Time Division Multiplexing ) המודגמת באיור . 4 . 16 למרבב TDM המוצג באיור 4 . 16 נכנסים חמישה קווי נתונים . לצורך הדיון נניח שהמהירות של כל קו היא . 64 Kbps המרבב מוציא את הנתונים בקו נתונים אחד שמהירותו , מטבע הדברים , כסכום המהירויות של קווי הכניסה , כלומר . 320 Kbps הנתונים מאורגנים בקו היציאה במנות בנות שמונה סיביות כל אחת , הנקראות חריצי זמן . ( Time Slots ) כל אחד מחריצי הזמן מכיל מידע שנדגם מאחד הקווים . המנות משודרות לקו היציאה בזו אחר זו , וברצף , כמתואר באיור . דוגמה 4 . 9 האם אפשר לחבר למרבב TDM אחד קווי כניסה בעלי מהירויות שונות ? תשובה כל הקווים הנכנסים למרבב נתון חייבים להיות באותה מהירות , אחרת לא נוכל לשדר רצף של מנות בנות 8 סיביות כל אחת בזו אחר זו , כי אופן שידור זה מניח שכל הקווים " מייצרים " אותה כמות של נתונים ביחידת זמן . במתג הפועל בשיטת , TDM יחידת הבקרה ממתגת קבוצות של סיביות , ( bits ) הנקראות חריצי זמן ( time slots ) בין קו כניסה לקו יציאה . המיתוג הוא סינכרוני , וגודל החריץ הוא בדרך-כלל בית ( byte ) אחד , כלומר שמונה סיביות . הערה : בשוק קיימים גם מתגים שבהם גודל החריץ הוא שני ביטים . המתגים האלה משמשים למיתוג שיחות ברשתות סלולאריות . איור 4 . 16 שיטת TDM
|
|