|
|
עמוד:38
התירה של התמונה - ודבר זה יפגע באיכות התמונה וכן ביכולת ליצור את אשליית הרצף בזמן ( כפי שנלמד בהמשך . ( מבנה שורות התירה נקרא שורון ( Raster ) קל להבחין בו כאשר מתקרבים במידה מספקת למקלט טלוויזיה . א 3 . רצף של בהירויות - תחום הבהירויות בתמונה צריך להיות רציף , בין הרמה הגבוהה ( לבן ) לנמוכה ( שחור . ( א 4 . יחס היבט - היחס בין רוחב התמונה לגובהה צריך להתאים לשדה הראייה הטבעי של העין . א 5 . כושר הבחנה מרחבי - כדי לנצל באופן מלא את כושר ההבחנה המרחבי של העין ( וכך למסור לעין את מרב המידע , ( התמונה צריכה להציג בנאמנות ( כלומר לא לטשטש ) פרטים קטנים , שגודלם הזוויתי הוא עד דקה אחת . א 6 . אמינות הצבע - צבעי עצמים בתמונה צריכים להיות דומים לצבעם במציאות ( דשא צריך להיות ירוק , וכדומה . ( ב . אילוצים טכניים - תהליך התירה צריך להתאים למגבלות המערכות האלקטרוניות והחשמליות השונות . מגבלה מרכזית קשורה ברוחב הפס של אות החוזי . ככל שרוחב הפס הנדרש לשידור התמונה קטן יותר , כך ניתן "לשכן" ערוצים רבים יותר בתוך ספקטרום שידורי הרדיו , שהוא צפוף מאוד . מגבלה אחרת היא תדר רשת החשמל בארץ שבה פועלת המערכת . בחירה לא מתאימה של תדר פעולת מערכת החוזי עלולה לגרום להפרעות בתמונה . בנוסף לכך , יש להביא בחשבון את מגבלות ציוד ההדמיה האלקטרו-אופטי ( כלומר המצלמות והצגים ) בהפקת התמונה ובהצגתה . ג . תאימות - תהליכי התירה במצלמות ובצגים חייבים להיות תואמים , כך שניתן יהיה לשחזר מאות החוזי את התמונה המקורית , ללא תלות במצלמה המסוימת שהפיקה את האות , או בתחנה המסוימת המשדרת אותו , או בצג המסוים שמשחזר את התמונה . יתרה מזו , כאשר עוברים לשימוש במערכות מדור מתקדם יותר , חייבת להישמר תאימות עם המערכות מן הדור הקודם , משום שמעבר כזה הוא בהכרח הדרגתי ואורך שנים אחדות . דוגמה בולטת היא המעבר משידורי טלוויזיה בשחור / לבן לשידורי טלוויזיה בצבעים , שהתרחש בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים . למעבר זה יש השפעה רבה על אופן ביצוע שידורי הצבע כיום . כדי להשיג תאימות
|
|