עמוד:42

תירה שולבת כדי להכפיל את קצב ההבהובים , כך שלא יורגשו , מחלקים בטלוויזיה את זמן הקרנת התמונה לשני חלקים , אך בצורה שונה . חלק אחד כולל את כל השורות האי-זוגיות ( איור 3 . 6 א , ( ואחרי שהקרן חוזרת לראש המרקע - מוצג החלק השני של התמונה , הכולל את כל השורות הזוגיות ( איור 3 . 6 ב ) למעשה , נסקרות אפוא 50 "חצאי תמונות" בשנייה . מבחינת כמות המידע המועבר , אין שינוי לעומת תירת 25 תמונות מלאות בשנייה , אך הקרן חוזרת על הארת המרקע 50 פעם בשנייה , ולכן ההבהובים נמנעים . שני חצאי התמונה שלובים זה בזה ( כמו השיניים של זוג מסרקים , ( ולכן שיטה זו מכונה תירה שולבת . " חצאי התמונות" מכונים שדות , ואילו התמונה השלמה מכונה , כזכור , מסגרת . קצב התירה האנכית , המכונה קצב השדות , הוא אפוא 50 שדות בשנייה . לעומת זאת , קצב הצגת התמונה ( המלאה , ( המכונה קצב המסגרות , הוא 25 מסגרות בשנייה . קצב השדות נבחר בזמנו בהתאמה לתדירות רשת החשמל , שהיא ( באירופה ובארץ ) . 50 Hz האדויה הנותרת ביישור מתח החילופין מהרשת , גורמת לאפנון אות החוזי ולהופעת פסים בהירים וכהים הנעים על המרקע בכיוון האנכי . תופעה זו אינה מורגשת כמעט כאשר יש התאמה בין מספר השדות הנסקרים בשנייה לבין תדירות הרשת . מסיבה זו נבחר בארה"ב איור 3 . 6 תירת השורות האי-זוגיות ( א ) והזוגיות ( ב ) בתבנית התירה השולבת

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר