עמוד:109

יחסית , המשמשת לדחיסת תמונת פקסימיליה ( פקס ) שהיא תמונה בינארית . שיטה זו נקראת קידוד Run-Length ( או . ( Run-Length Encoding - RLE בשטחי תמונה שבהם רמת הבהירות משתנה באופן מתון , ישנם קטעים רצופים שבהם ערכי הפיקסלים זהים . במקרה זה , במקום לייצג את כל ערכי הפיקסלים הזהים , די לציין את ערך הפיקסל הראשון בקבוצה , ואת מספר הפיקסלים העוקבים בעלי אותו ערך . קידוד DWVJ Run-Length תוך סריקה אופקית של שורות התמונה , והחלפת רצף ערכי הפיקסלים בשורה באוסף הזוגות { g \ J \) >{ g 2 > h ) >— כאשר g , מייצג את ערך הפיקסל הראשון בקבוצה , ו / ,- מציין את מספר הפיקסלים בעלי הערך הזהה המופיעים אחריו . קידוד זה יכול לשמש לדחיסת תמונות כלשהן , ובכלל זה תמונות ברמות אפור . ואולם , הוא יעיל במיוחד לתמונות בינאריות כדוגמת תמונות פקס . בתמונה בינארית אין צורך לציין את ערך הפיקסל הראשון בכל קבוצת ערכים , אלא רק את ערך הנקודה הראשונה בכל שורה , ואת אורכי הקבוצות . כלומר , כל שורה מיוצגת על ידי ,. ( g , / ,, / , / ,... ) כאשר g x מיצג את ערך הפיקסל הראשון בשורה 0 ) או 1 { , ( 1 מייצג את מספר הפיקסלים שערכם l , g , מייצג 2 את מספר הפיקסלים בעלי הערך ההפוך , 1 3 את מספר הפיקסלים בעלי הערך , , g וכך הלאה . דוגמה 11 8 . 2 באיור 8 . 4 מוצגת תמונה בינארית , שגודלה 260 x 260 פיקסלים . עוביו של כל קו הוא שני פיקסליס . הניחו שהתמונה המקורית מכילה שתי רמות אפור ( כל פיקסל מיוצג על ידי סיבית אחת . ( איור 8 . 4 תמונה בינארית

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר