|
|
עמוד:23
״קשית" לתוך הסלע כבר בימי קדם הבחינו האנשים ששאיבה מבאר במקום אחד גורמת לירידת מפלס המים בבאר סמוכה. הדבר קורה כאשר שתי הבארות ניזונות מאותו אקוויפר, כלומר המים שבהן מגיעים מאותו מאגר של מי תהום. במקרה כזה, שאיבה של מים מאחת הבארות גורמת לירידת מפלס בבאר הסמוכה וגם לירידת המפלס באקוויפר עצמו. בשל צרכיה הגדלים של אוכלוסיית האזור, נקדחו אלפי קידוחים, ומים נשאבים מרוב מאגרי מי התהום. שאיבת יתר מתוך מאגרים אלה - יותר מכמות המים המתחדשת בעונת הגשמים - גורמת לגירעון במים ולעתים אף להתייבשותן של בארות. כדי למנוע את התייבשות הבארות הפסיקו בשנים האחרונות לשאוב מים מבארות רבות באזורנו בתקווה שמאגריהן יתמלאו מחדש. היכן תקדחו באר? א. התבוננו באיור שבעמוד הקודם וסמנו היכן הייתם ממקמים קידוח לצורך שאיבת מים? לאיזה עומק הייתם קודחים: האם עד למפלס העליון של מי התהום? האם עד תחתית האקוויפר? נמקו. ב. על פי ״עקרון הכלים השלובים״ סמנו באיור היכן המים יעלו בעצמם אל פני השטח, והיכן יהיה צורך בשאיבה? ג. מה יקרה אם נבנה שכונה )בתים, כבישי אספלט, מגרשי חנייה וכוי( באזור המילוי של האקוויפר הכלוא? כדי לנצל את מי התהום קודחים בארות אל תוך האקוויפר ושואבים את המים שנקווים בהם. בעבר נהגו לחפור באר עד שהגיעו למפלס מי התהום, ושאבו ממנה מים בעזרת דלי.
|
|