שלום אורח - כניסה החשבון שלי מדף הספרים שלי תיקיות התוכן שלי
חפש שם ספר חפש בכל התוכן
עמוד:73

הפערים בין המדינות מעסיקים את הציבור ואת מקבלי ההחלטות ברחבי העולם , וארגונים בין-לאומיים שונים עוסקים במדידת רמת הפיתוח של מדינות העולם ובמיונן לקבוצות , לפי רמת הפיתוח שלהן . ככל שמהפכת המידע והטכנולוגיה מתקדמת - איסוף הנתונים ברחבי העולם ועיבודם הולך ומשתכלל , מספר המדדים המובאים בחשבון בקביעת רמת הפיתוח גדל , וארגונים רבים יותר עוסקים בכך מכל מיני מניעים : ארגונים מדיניים , חברתיים והומניטריים משתמשים בנתונים לחיפוש דרכים להקטנת הפערים בין מדינות העולם , ארגונים כלכליים ומסחריים מחפשים הזדמנויות ליזמות כלכלית , וארגונים אקדמיים חוקרים באמצעות תחומי דעת שונים ( היסטוריה , גאוגרפיה , כלכלה , סוציולוגיה וכדומה ) את הגורמים לפערים ואת השלכותיהם . בפרק נבחן מדדי פיתוח , שלפיהם מקובל לקבוע את רמת הפיתוח של מדינות העולם בתחומי הכלכלה , הדמוגרפיה , החברה והרווחה ובתחומי הטכנולוגיה והתשתיות . כאשר משקללים כמה מדדים - אפשר לדרג את מדינות העולם בהתאם לרמת הפיתוח שלהן . את הרשימה המתקבלת אפשר למיין בדרכים שונות . ואלו הן שתיים מצורות המיון המקובלות ביותר כיום : . 1 מדינות העולם נחלקות לשתי קבוצות גדולות : מדינות מפותחות - ומדינות פחות מפותחות , ובתוך קבוצת המדינות הפחות מפותחות מוגדרת תת קבוצה של כ30- מדינות המכונות מדינות תת מפותחות - המדינות העניות ביותר בעולם . . 2 מדינות העולם נחלקות לארבע קבוצות : מדינות שרמת הפיתוח שלהן גבוהה מאוד , גבוהה , בינונית ונמוכה . בספר זה יוצגו נתונים בשתי צורות מיון אלו וגם בצורות מיון אחרות - בהתאם לנתונים הזמינים לכל נושא שנדון בו . בטבלת המדינות שבסוף הספר מרוכזים נתונים על מדינות העולם לפי מדדים רבים , והיא בנויה על פי החלוקה לארבע קבוצות . כמה הערות על איסוף נתונים באיסוף הנתונים לפי המדדים השונים ובעיבודם עוסקים גורמים שונים - בהם מדינות המתעדות את נתוני אוכלוסייתן ומעת לעת מקיימות מפקדי אוכלוסין וסקרים , ארגונים בין-לאומיים כמו האו"ם והבנק העולמי , ואף ארגונים פרטיים העורכים סקרי שוק ומחפשים מידע לשם שיווק מוצרים . ארגונים רבים מאוד אוספים נתונים , ומשום כך במקרים רבים מוצאים חוסר אחידות בין נתונים שנאספו ממקורות שונים . הגופים הגדולים נוהגים לעדכן את נתוניהם מדי שנה , אך מאחר שהליך איסוף הנתונים ועיבודם אורך זמן - גם הנתונים העדכניים ביותר הם לעתים קרובות בני שנתיים-שלוש . זאת ועוד : לא אחת הנתונים מבוססים על הערכות ולא על מדידות של ממש . כך קורה כאשר למדינה אין המשאבים הנדרשים לשם איסוף הנתונים , או כשקשה להגיע אל האוכלוסייה הנסקרת בגלל קשיים פיזיים ( מחסור בדרכים , למשל ) או בגלל מצב ביטחוני קשה ( מלחמה , למשל , ( או מפני שהמדינה מבקשת להסתיר את הנתונים האמיתיים ( כדי שכספי הסיוע לא יפסיקו לזרום , למשל . ( איך משווים את סין לישראל ? לפי נתוני שנת , 2008 בסין מתגוררים 1 . 3 מיליארד תושבים , ובמדינת ישראל - רק 7 . 3 מיליון . אם נשווה את גובה ההכנסות בשתי המדינות או את מספר הילדים הנולדים מדי שנה , יתקבל הרושם שהסינים עשירים יותר מתושבי מדינת ישראל ויולדים יותר ילדים . ואולם אנו יודעים כי המשכורת הממוצעת בסין נמוכה מזו שבישראל וכך גם מספר הילדים הממוצע . כיצד אם כן משווים נתונים של מדינות בעלות אוכלוסייה בגודל שונה ? באמצעות חישוב המדדים לכל תושב או לכל מאה תושבים ( אחוזים ) או לכל אלף תושבים ( פרומילים ) - מנטרלים את גודל האוכלוסייה ומקבלים נתונים שאפשר להשוות אותם זה לזה ( ראו טבלת המדינות בסוף הספר . ( מדדי פיתוח : מדדים מתחומים שונים המשמשים למדידת רמת הפיתוח במקום מסוים . מדדי האו"ם מכונים ) HDI ( Indicators Human Development ומדדי הבנק העולמי מכונים . ) WDI ( Indicators World Development ? עיינו בטבלת המדינות שבסוף הספר . א . הביאו דוגמאות למדדי פיתוח לכל אחד מן התחומים הנזכרים בטקסט . ב . הביאו דוגמאות למדינות הישיכות לכל אחת מארבע הקבוצות .

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר
מטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית,חברה לתועלת ציבורית (חל"צ)
© כל הזכויות שמורות למרכז לטכנולוגיה חינוכית ולמוציאים לאור השותפים
אינדקס הספרים תקנון הספרייה על הספרייה עזרה