ביטויי הדת במרחב הציבורי

עמוד:100

מיקומם של מבני הדת במרחב היישובי על אף ההבדלים הפיזיים והתרבותיים בין אזורים שונים ברחבי העולם , ליישובים שנוצרו בתקופות קדומות היה מאפיין משותף : המקומות המקודשים , מבני הדת ובנייני השלטון הוקמו כולם במרכז היישוב והיו הגלעין שממנו התרחב היישוב והתפשט . לדוגמה - ביישובים יהודיים , מאז נחרב בית המקדש השני , בתי הכנסת היו מקום ההתכנסות המרכזי . בנוסף להיותם מקום תפילה , בתי הכנסת שימשו מקום לאספות הציבור , מושב בית הדין ומקום שריכז את העזרה לנזקקים . דוגמה נוספת - המבנה העירוני של בגדד במאה ה , 8- שבמרכזו ניצב ארמון החליף ולצידו המסגד הגדול , מצביע על חשיבות הדת בחיי התושבים והשליטים . גם בערים שנוסדו באירופה בימי הביניים הכנסייה הייתה ממוקמת בגלעין היישוב ושימשה מרכז דתי , תרבותי וחברתי : בכנסייה נערכו תפילות , ובהן המיסה של יום ראשון , והתקיימו טקסי הנישואים הטבילה והווידוי . לעיר המסורתית הקדם-תעשייתית היו שלושה תפקידים עיקריים : היא שימשה מרכז שלטוני , דתי ומסחרי . בעקבות תהליכי המודרניזציה שהביאה עימה המהפכה התעשייתית , חל שינוי בדפוסי החברה והתרבות ברוב המדינות בעולם . שינוי זה התבטא , בין השאר , בתהליכי עיור , תיעוש וחילון . הערים החלו לגדול ולהתפשט והוקמו בהן אזורי מגורים , תעשייה , מסחר , שירותים , תיירות ועוד . תהליך החילון הביא במקומות רבים לאובדן ההגמוניה של הדת ולהיחלשות הקשר בין מוסדות הדת לבין מוסדות המדינה והשלטון - אף כי ישנן מדינות שבהן התרחש דווקא תהליך הפוך , של חיזוק הקשר בין מוסדות השלטון לבין מוסדות הדת . כיום , בעיר המודרנית , מבני הדת הם חלק ממבני הציבור ביישוב , שכוללים גם מבנים ציבוריים אחרים של מוסדות שלטון , תרבות ופנאי . בגלעין ההיסטורי של העיר מצויים בדרך כלל מבני הדת העתיקים , ומבני דת חדשים יותר נבנים במוקדים שונים בעיר . למתכנני הערים כיום יש אפשרות לקבוע את מקומם ולעצב את אופיים של מבני הדת , כחלק ממבני הציבור , בהתאם לגודלה ולאופייה של הקהילה התפשטות פריז מהמאה ה12- ועד המאה ה14- בגדד , העיר העגולה , המאה ה8-

קודם  |  הבא