עמוד:197

אחדות יש העדפה מודעת של הבערות על פני הידע מטעמים אידיאולוגיים או דתיים . הדוגמה החשובה ביותר בהקשר זה היא מניעה מכוונת של השכלה מנשים . המצוקה הכלכלית מכתיבה גם את רמת שירותי החינוך שמספקת המדינה : המדינות התת-מפותחות מתקשות להפנות תקציבים לבניית בתי ספר ולציודם באמצעים הנדרשים , להכשרת מורים ולתשלום משכורותיהם , ועוד . לעומת זאת , ברוב המדינות המפותחות שיעור הבערות הנמוך נובע ממסורת ארוכת שנים של לימוד והקניית ידע , מיצירת תנאי לימוד נוחים , מיישום של חוק חינוך חובה , ומהשקעה כספית גבוהה של הממשלות בחינוך הילדים והמבוגרים . עם זאת , יש לציין שתופעת הבערות קיימת גם בקרב אוכלוסיות חלשות במדינות המפותחות , ובמיוחד בקרב קבוצות מהגרים . בדורות האחרונים הולכת ופוחתת הבערות בכל מדינות העולם . המגבלה של מדד שיעור הבערות או שיעור יודעי קרוא וכתוב נעוצה בכך שהוא בודק את רמת ההשכלה המינימלית של תושבי המדינה . על כן הוא רלוונטי לבדיקת ההשכלה בחלק גדול של המדינות התת-מפותחות , אך הוא אינו רלוונטי כלל למדינות המפותחות , שרוב תושביהן יודעים קרוא וכתוב כבר שנים רבות . ברוב מדינות העולם גבוה שיעור הבערות בקרב נשים משיעור הבערות בקרב גברים . בקרב הגברים בעולם 87 % בממוצע יודעים קרוא וכתוב , ואילו בקרב הנשים רק 77 % בממוצע יודעות קרוא וכתוב . ? . 1 מדוע לדעתכם שיעור הבערות בקרב נשים גבוה יותר ? . 2 הציעו מדד נוסף לבדיקת ההשכלה במדינות המפותחות . . 3 התבוננו במפה המציגה את שיעור הבערות במדינות העולם . תארו את תפרוסת הבערות והתייחסו להבדלים שבין המדינות המפותחות למדינות הפחות-מפותחות . כיתת לימוד בקניה שיעור הבערות בכלל האוכלוסייה מעל גיל 15 ( הנתונים נאספו בין השנים ( 2007-1999

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר