|
|
עמוד:270
קשיי החקלאות באפריקה האזורים הכפריים של אפריקה הם האזורים העניים ביותר בעולם . בשנים 2001-1990 חלה אמנם ירידה של 2 % בשיעור הסובלים מתת-תזונה בכפרים באפריקה , אך מספרם המוחלט עלה ב 19 % - בגלל גידול האוכלוסייה המהיר . רוב מדינות אפריקה שמדרום לסהרה סובלות מצפיפות אוכלוסייה הולכת וגדלה , מתהליכי מדבור מתקדמים , ממחלת האיידס ומשלטון מושחת ולא יעיל . עם זאת , יש מדינות באפריקה , ובהן אתיופיה , גאנה ומוזמביק , שהצליחו להוריד את שיעורי העוני והרעב בתחומן , והמשותף להן הוא צמיחה כלכלית תוך עלייה מרשימה של כמויות התוצרת החקלאית . החקלאות באפריקה היא ברובה חקלאות קיום מסורתית , וב40- השנים האחרונות עלה ייצור המזון ברוב המדינות בשיעור נמוך יותר משיעור גידול האוכלוסייה . כלומר , האוכלוסייה גדלה מהר יותר משגדל ייצור המזון . הסיבות ליבולים הנמוכים באפריקה הן רבות . ראשית , ייצור המזון ביבשת סובל מתנודתיות חריפה הנובעת מן התלות המוחלטת של רוב החקלאים בכמות המשקעים המשתנה מדי שנה בשנה ומהישנותן של שנות בצורת רבות . שנית , קיים קושי בהעברת התוצרת בגלל מערכות תחבורה רעועות . סיבות נוספות למיעוט היבולים : קרקע דלה , שימוש בזרעים מאיכות ירודה , שימוש מועט בדשנים ובחומרי הדברה , פיצול לחלקות קרקע קטנות , מיכון ברמה נמוכה , מחסור במערכות השקיה ותמיכה מועטה של המדינה בחקלאים . מומחים טוענים כי בעתיד הקרוב צפויה תחרות חריפה על מקורות המים באפריקה , אף שבאזורים שונים ביבשת קיימים מאגרי מי תהום שעדיין לא נוצלו , שכן אין בידי החקלאים מידע על דרכי ניצולם . מהן התמורות הגורמות לקשיים במרחב הכפרי במדינות הפחות-מפותחות ? החקלאות מאבדת את מקומה המרכזי והכפריים פונים לתעסוקות לא חקלאיות - מאז שנות ה70- של המאה ה20- נחלש מעמדה המרכזי של החקלאות במדינות אסיה , אמריקה הדרומית ואפריקה ( עם זאת , ברוב מדינות אפריקה וגם בחלק גדול ממדינות אסיה החקלאות היא עדיין מרכיב מרכזי בכלכלה . ( כיוון שמקורות התעסוקה הלא חקלאיים מועטים מאוד במדינות אלה , שינוי זה גורם לעתים קרובות להתגברות העוני ואף לרעב בקרב אוכלוסיות גדולות שלא מצאו תחליף לחקלאות . זאת ועוד : התעסוקה הלא חקלאית , ועמה עזיבת הגברים את כפריהם , מפרקת את הקהילתיות ואת המשפחתיות , שהיו מאפיינים מרכזיים בחיי הכפר , והפערים שבין תושבי הכפרים שמצאו תעסוקה לא חקלאית לבין אלו שלא הצליחו בכך הולכים וגדלים . הגירה מהכפר לעיר בממדים גדולים ובקצב מהיר מאז אמצע המאה ה20- מאיימת לרוקן את המרחבים הכפריים . תושבי הכפרים רואים במעבר אל העיר דרך להבטיח את קיומם ולהעניק לילדיהם השכלה ותקווה לחיים טובים יותר . משפחות רבות מתפרקות כתוצאה מתהליכי הגירה אלה , שכן לעתים הגברים הצעירים עוזבים את הכפר ללא בני משפחתם . חלקם יוצאים לעבוד בערים הסמוכות לכפרים , אך רבים אחרים מרחיקים לערים רחוקות ואף למדינות מפותחות , ומגיעים לביתם שבכפר רק אחת לתקופה ארוכה . האוכלוסייה הנשארת בכפרים היא אוכלוסייה חלשה של מבוגרים ונשים המטופלות בילדים . לעיתים אין זו הגירה של קבע לעיר אלא שוק בקומאסי , גאנה החקלאים עצמם מוכרים בשוק המקומי את העודפים המעטים של התוצרת החקלאית
|
|