עמוד:251

השקיה והמלחת הקרקע חקלאות השלחין - חקלאות שבה ההשקיה מלאכותית ולא על ידי גשמים - מגדילה את כמות היבולים ומאפשרת לייצר מזון גם באזורים שכמויות המשקעים בהם נמוכות . ואולם , במי ההשקיה מומסים מלחים ההופכים אותם למים מלוחים יותר ממי הגשמים המשקים את הקרקע ישירות : במי ההשקיה שמקורם במי התהום ובמי הנהרות - מומסים מלחים שהיו חלק ממרכיבי הסלע או הקרקע שהם באו במגע עמם ; ובמי ההשקיה שמקורם בקולחים ( מי ביוב מטוהרים ) - מומסים מלחים שמקורם בשפכים . יתרה מזאת , מרבית שטחי הקרקע המושקים נמצאים באזורים צחיחים , שלא יורדים בהם מספיק גשמים שישטפו את המלחים מהקרקע , והמלחים מצטברים בקרקע . כך ההשקיה ומיעוט הגשמים גורמים לעלייה במליחות הקרקע , והתוצאה היא שהמלחים גורמים לפגיעה בצמחים ולצמצום כמות היבולים . תופעת המלחת הקרקעות חמורה במיוחד במקומות הצחיחים , שבהם מציפים את השדות במי נהר או במי-תהום המכילים כמויות גדולות של מלחים . באזורים הגשומים ( למשל האזורים הטרופיים , ( המלחת הקרקעות אינה נפוצה - הן מפני שבאזורים אלה לא מרבים להשקות , והן מפני שהכמויות הגדולות של מי הגשמים באזורים אלה מחלחלות אל עומק הקרקע ובדרכן שוטפות את המלחים . עוד גורם הפוגע בקרקע , מקורו בגובה המפלס של מי התהום המצויים מתחת לשדה המעובד : כאשר המפלס גבוה , השקיה עלולה להעלות אותו עד למקום שבו מצויים שורשי הצמחים . תהליך זה לא מאפשר אוורור של הקרקע וגורם לריקבון השורשים ולפגיעה בצמחים וביבולים . שימוש בחומרי הדברה ודישון במערכת האקולוגית הטבעית , החומרים המרכיבים את הצמח חוזרים אל הקרקע לאחר מותו והופכים זמינים לצמחים חדשים . לעומת זאת במערכת האקולוגית החקלאית , בעת איסוף היבול מוצאים החומרים הללו מן השדה והם אינם חוזרים אל הקרקע . מסיבה זאת , במערכת החקלאית המודרנית נוהגים להוסיף לקרקע חומרי דישון כימיים , המכילים את החומרים שהקרקע איבדה . ועוד דבר : הצורך בהתמודדות עם מזיקים , מחלות ועשבי בר , הביא להרחבת השימוש באמצעי הדברה כימיים , והצורך לזרז את הבשלתם של הגידולים החקלאיים הביא לפיתוחם של חומרים מלאכותיים , המזרזים את צמיחתם . חומרי הדישון , חומרי ההדברה ומזרזי הגדילה משביחים , אמנם , את הקרקע , ומעלים את כמותם ואת איכותם של היבולים החקלאיים , אך עודפיהם מחלחלים אל תוך הקרקע יחד עם מי הגשמים ומי ההשקיה , ופוגעים באיכותה . חומרים אלה אף מגיעים אל מי התהום ומזהמים אותם . פעילויות שאינן קשורות לעיבוד חקלאי לא אחת קרקע מזדהמת עקב דליפה של חומר רעיל . מקורות הדליפה שונים : דליפה של דלקים ושמנים באזורים של שדות נפט , תחנות דלק , חוות לאכסון דלק וכדומה ; דליפה של חומרים רעילים שונים באזורי תעשייה ; דליפה של חומרים שמקורם בשפכי ביוב שלא טוהרו ולא טופלו ; ודליפה של חומרים המצויים במזבלות . פגיעה קשה , שלעתים מגיעה לממדי אסון ואינה ניתנת לשיקום , מתרחשת עקב תקלות חמורות במפעלי תעשייה ובכורים גרעיניים . באזורים שבהם מתבצעת כרייה פתוחה ( על פני השטח ולא בעומק האדמה , ( או מתבצעת בנייה של מבנים או תשתיות , נגרם אובדן מוחלט של הקרקעות לגידולים חקלאיים או לשימושים אחרים . גודלם של השטחים המושקים בעולם ( לפי אזורים )

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר