עמוד:11

" וירעו אותנו המצרים" קוראים יחד עם הילדים את המשפט הראשון ( הקטע בעמוד : ( 14 וירעו אתנו המצרים ויענונו , ויתנו עלינו עבדה קשה , ושואלים : על מה מסופר במשפט הזה ? מציגים לפני הילדים שוב את הקטעים שקראו מהמקרא ( עמ' . ( 8 מבקשים מהילדים לעיין בקטע "וירעו " ... מההגדה , ולמצוא בו פסוקים שהופיעו בקטעים מהמקרא . הילדים יאתרו את הפסוקים ויסמנו אותם ( כל הציטוטים בקטע מההגדה הם מהקטע הראשון מהמקרא לעיל . ( מבקשים מהילדים לקרוא את שתי המילים שכתובות בקטע הזה מן ההגדה לפני כל ציטוט של פסוק מהמקרא שסימנו קודם . הילדים ימצאו שלפני כל ציטוט מופיעות המילים "כמה שנאמר . " שואלים : למה הכוונה ? איפה זה נאמר ? מכאן מגיעים למסקנה שבכל מקום בהגדה שכתוב "כמה שנאמר , " או "שנאמר , " הכוונה היא - כמו שנאמר במקרא . כלומר , ההגדה משתמשת בציטוטים מהמקרא כדי לספר את סיפור יציאת מצרים . הקמץ ב-מ במילה " כמה" הוא קמץ קטן , ולכן מבטאים אותו כמו חולם : " כמו . " אין צורך להסביר לילדים את תופעת הקמץ הקטן , אך חשוב לומר להם שאת המילה " כמה" מבטאים כמו את המילה "כמו . " אפשרות הרחבה : מראים לילדים שהקטע הזה מן ההגדה פותח במשפט אחד שמספר את סיפור העבדות במצרים , ואחר כך המשפט מתפרק לחלקים ולכל חלק מותאם פסוק מהתורה . הפסוקים האלה הן מעין הוכחה לנאמר לפניהם , הבהרה למה נאמרו הדברים שבהגדה . מפנים את תשומת לבם של הילדים למילים "אותנו" ו"עלינו" בהגדה , לעומת המילים " למען ענותו , " "ויעבידו את בני ישראל" במקרא . שואלים : הרי הסיפור מספר על אבותינו שהיו עבדים במצרים . למה כתוב בהגדה "אותנו" ולא "אותם , " הרי מסופר עליהם ? מכאן מגיעים שוב לרעיון של הזהות של כל אחד מאתנו עם השעבוד והיציאה מעבדות לחירות . הסיפור במקרא מספר על בני ישראל , אך אנו בימינו מרגישים חלק מהאירוע , ולכן בהגדה מופיע גוף ראשון רבים ( אנחנו . ( ... " והגדת לבנך" - כל דור צריך להעביר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים . מדגישים את העובדה שפסוק זה הוא ציטוט מהתורה , כלומר כבר בעת יציאת מצרים בני ישראל הצטוו לספר את הסיפור בכל הדורות , וכך אנחנו עושים כל שנה בליל הסדר . הערה דידקטית : חשוב להעיר את תשומת לב הילדים ש"הגדה" כותבים באות ה"א מהמילה "להגיד , " בניגוד ל"אגדה , " מעשייה , שכותבים באות אל"ף . לילדים קשה להבחין בהבדל מכיוון שהם מבטאים את שתי האותיות באופן דומה , ולכן הם צריכים לראות את הכתיב של שתי המילים כדי להבין את ההבדל .

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר