|
|
עמוד:34
יש הטוענים כי ה' ביקש להמית את משה בשל סירובו ליטול על עצמו את השליחות כפי שכתוב בפסוק 113 "שלח-נא ב ? ד-תע \ לח . " סירובו של משה להיענות לשליחות הוליד את כעסו של ה , ' וכעס זה הוא שהביא לפגיעה במשה "ויחר-אף הי במ ^ ה . " הקושי בפירוש זה הוא שמיד לאחר / חרון אפו של ה , ' ממשיך ה' את דבר השליחות . יתרה מכך , החל מפסוק 18 נאמר כי משה אכן חוזר למצרים . אם כך , מדוע זכר ה' את חרון אפו , ומדוע פגע במשה , אף על פי שהאחרון כבר חזר בו מסירובו ? ( שאלה . ( 19 יש המסבירים את פגיעת ה' בבנו של משה בכך שלא היה נימול והיה צורך לערוך לו ברית מילה קודם שימלא אביו את שליחותו של ה . ' בספר יהושע פרק ה פסוק 5 נאמר כי כל העם שיצא ממצרים היו מולים . מעובדה זו עולה כי בנו של משה שנולד במדיין ולא נימול , צריך היה לעבור ברית מילה טרם הצטרפותו אל עם ה ' "כי-מלים היו כל-העם היצאים . '' השאלה העולה מפירוש זה היא מדוע רוצה ה' לפגוע במי שמקיים את ברית המילה לשם הצטרפותו לעם ה , ' שהרי מדובר במצווה ? ( שאלה . ( 20 בתלמוד הבבלי נאמר כי אכן התרשל משה רבנו מן המילה ולא קיימה כשם שצריך היה לקיים . רבי ( רבי יהודה הנשיא ) מלמד סנגוריה על משה ואומר כי משה רבנו לא התרשל מן המילה כי אם תכנן למול את בנו ואז לאפשר לו מנוחה למשך שלושה ימים . אם כך , שואלת הגמרא , מדוע פגע בו מלאך ה'ל עונה הגמרא ואומרת שהתעסק ראשית בענייני המלון ולא מיהר לקיים את מצוות המילה . נראה כי מחד גיסא התלמוד מעוניין לתת פרשנות הגיונית לסיפור ולפתור את בעיית האל הפוגע בנביאו , ומאידך גיסא מנסה התלמוד לצמצם עד כמה שאפשר את חטאו של משה ( שאלה . ( 21 על פי פירושו של קאסוטו ( שאלה , ( 22 מצוות המילה ידועה הייתה הן למשה והן לציפורה , אך סבורים היו שבהיותם נוודים אינם חייבים לקיימה . הסיבה אם כך , לעונש שניתן למשה או לבנו , ולמילה שמלה ציפורה , היא שאדם הממלא את שליחות ה' חייב לבטא בגופו את הברית עם אלוהיו . זוהי הסיבה שדווקא דם המילה הוא שגרם לה' להרפות מן הפגוע . גם באירוע מכת הבכורות מופיע מוטיב דומה . לפני שה' מושיע את עמו ומוציאם ממצרים , על העם לשחוט את קרבן הפסח ולמרוח את הדם על משקוף הדלת . שחיטת קרבן הפסח ומריחת הדם משמשים אות למלאך המשחית שלא לפגוע בבנים הבכורים של בני ישראל . שני המוטיבים המשותפים לסיפור חתן הדמים ולסיפור מכת הבכורות הם הדם והצלת הבכור ( שאלה . ( 23 שמות פרק ד , פסוקים 31-27 נושאים לעיון מעמיק > 0 מ' (» 9 בפסוקים אלו נפגשים משה ואהרון ומתחילה שליחותם . מפסוקים אלו למדו חז"ל על מידת אהבת הבריות של אהרון . אמרו חז"ל שאהרון הבכור לא קינא באחיו משה - הצעיר ממנו , על היותו נבחר ה' אלא קיבל את פניו בשמחה י "ויפגשהו בהר האלהים וישק-לו" ( פסוק . ( 27 בתחילה סירב משה לשליחותו והתרצה רק לאחר שה' אמר לו שאהרון יתלווה אליו בשליחותו ויישא את הדברים :
|
|