|
|
עמוד:115
מידה כנגד מידה ( שאלה ( 17 רבות הפעמים במקרא שבהן עונש מידה כנגד מידה בא לידי ביטוי בשפה , וכך גם בסיפור זה . בני העם שיאו את המופתים , ראו אותם בראייה חיצונית בלבד , ראייה שלא לימדה אותם דבר על מהות האלוהים . לכן עונשם יהיה שלא יראו את הארץ , שכן לא האמינו ביכולתו של ה' להביאם אליה . דוגמה אחרת לעונש מידה כנגד מידה שיש לו ביטוי לשוני אפשר למצוא בספר שמואל א פרק טו פסוק . 26 שם נאמר שמכיוון ששאול מאס בדבר ה' ולא קיים את החרם שעליו ציווה האל נגד עמלק , ה' מאס בהיות שאול מלך על ישראל ( הפנו את התלמידים ל"משהו על ... מידה כנגד מידה" בעמי . ( 187 במדבר פרק יד , פסוקים 39-26 נושאים לעיון מעמיק > עמ' ( 188 לשם ההדגשה : מילים מנחות וביטויים חוזרים השורש המנחה בפסוקים 29-27 הוא לו"ן משם הפועל - להתלונן ( שאלה . ( 26 לאותו השורש משמעות נוספת הבאה לידי ביטוי בשם הפועל ללון , מלשון לינה או מנוחה . באמצעות שתי המשמעויות הללו אפשר להבין שבני ישראל מניחים ( מלינים ) את תלונותיהם על ה . ' אפשר להבהיר לתלמידים את הקשר בין תלונה ללינה י כאשר אדם שרוי במצוקה כלשהי הוא מעוניין להטיל את האחריות למצוקתו על אדם אחר , ועל כן אפשר לומר שהוא מניח ( מליח את תלונתו וזוכה למנוחה ( לינה . ( התלונה עוזרת לאדם להתנקות ממצוקתו . המילה המנחה בפסוקים 33-29 היא '' פגר" ( שאלה . ( 27 יש לשים לב שמילה מנחה זו מלווה בכינוי השייכות "שלכם" לשם הדגשת חומרת העונש - הפגרים יהיו שלכם . כמו כן , יש לתת את הדעת לניגוד שבין דור מתי המדבר , שיהיו לפגרים , ובין דור ההמשך , שידע את הארץ . הביטוי "כל העדה" חוזר פעמיים כדי להדגיש את המעורבות של כל ישראל בחטא המרגלים ( שאלה . ( 28 לא רק המרגלים חטאו אלא גם העם . כוונת פסוק 36 להצביע על יכולתם של המעטים להשפיע השפעה עצומה על הרבים . אותם אנשים מעטים אשר שלח משה לתור את הארץ , הצליחו לעורר את כל העדה להוציא דיבה על הארץ ולערער את אמונתה של העדה כולה בה . '
|
|