|
|
עמוד:132
בלק מלך מואב ומאידך גיסא מצווה אותו ה' לא לקלל את ישראל . הלחץ שבו נתון בלעם מתבטא באמצעות סיפור האתון ( שאלה . ( 23 סיפור האתון מציג את בלעם באירוניה ( שאלה . ( 24 בלעם הוא הקוסם הגדול ביותר בימי קדם ובכל זאת אינו רואה את מה שאתונו רואה . הוא מבקש להכות בחרב את אתונו ואינו רואה את המלאך המניף חרבו לעברו . בלעם עורר את חרון אפו של ה , ' והאתון מעוררת את חרון אפו של בלעם . המסר העולה מסיפור זה הוא שגדול הקוסמים הוא כאין וכאפס לעומת ה , ' ומובן שקללתו של בלעם לא תצלח בידו . קריאת תמונות עמי " , 220 בלעם ואתונו , " גוסטב דורה הפסוק שאותו בוחר דורה לתאר בציורו הוא ; "ניתיצב מלאן ה' בדלן לשטן לו להוא רכב על-אתנו ושני נעריו עמו" ( במדבר . ( 22 w דורה מיטיב לתאר את בלימתה הפתאומית של האתון נוכח חרב מלאך הי המופנית אליה ואל בלעם . גופו של בלעם נטוי לאחור מעוצמת הבלימה לעומת המלאך שתנוחתו נראית יציבה ובוטחת . דורה משווה נוכחות אימתנית ודרמטית לאותה סצנה בתארו אותה בתנועות מוגזמות ובאור לא טבעי . השמים תופסים מקום מרכזי בציור . הם אפלים ברובם ובתוכם פעור פתח בגוונים לבנים הנראה כמו תיאור של אור , אולי אור אלוהי . ניכר שאותו הפתח הוא מקום מוצאו של מלאך ה' הפלאי . עמי , 223 "חמור בלעם , " נחום גוטמן אמנים רבים המחישו בציור את סיפור אתונו של בלעם ומלאך ה' כיוון שסצנה זו מבטאת במוחשיות החזקה ביותר את קטנותו של בלעם ואת חוסר יכולתו לקלל את עם ישראל . גוטמן בחר למקם במרכז הציור ובמקום הבולט ביותר את בלעם . לא כל האמנים בחרו בחירה דומה לזו . גוסטב דורה , למשל , בתארו את אותה סיטואציה , בוחר להעניק משקל רב יותר למלאך ה' ויוצר תמונה מרשימה ודרמטית של אותה הסצנה . עם זאת , המקום של המלאך בציור של גוטמן חשוב ובולט לא פחות - דווקא הדרך המיוחדת שבה מתואר המלאך מושכת תשומת לב . < אפשר להעלות את השאלה - מדוע בחר גוטמן לצייר את המלאך דווקא כך ! כדאי להשוות עם ציורו המוחשי של המלאך בעל הכנפיים בציורו של דורה ( בעמי . ( 220 ציור המלאך אצל גוטמן נראה כמו מחיקה . הוא מעלה שאלות כמו האם המלאך קיים או שאינו קיים ? האם נוכחותו פיזית או מופשטת ? גשמית או תודעתית ? דמותו של מלאך הי הניצבת משמאל
|
|