|
|
עמוד:3
מ ב ו א יחידה זאת מיועדת בעיקר לשיעורי החינוך הלשוני ומטרתה לרכוש מיומנויות ואסטרטגיות הנדרשות לקריאה ולהפקת משמעות מטקסטים מקראיים . מכיוון שבכיתות ד המורה לחינוך לשוני היא בדרך כלל גם המורה לתנ " ך , אפשר ליישם יחידה זו גם בשיעורי תנ " ך . אחד הקשיים במפגש בין התלמידים לבין הטקסט המקראי הוא הפער ההולך וגדל בין התכנים והשפה של הטקסט המקראי ובין עולמם ושפתם של התלמידים . יחידה זו שמה דגש על הקושי הלשוני . ההתמודדות עם הקושי הזה מתחילה בכיתה ב ומעמידה אתגר לא פשוט בפני המורה . על המורה לקרב את התלמידים אל עולם המקרא , הרחוק מן התלמידים בזמן ובאורחות החיים , ותוך כדי כך לבאר את הכתוב ולגלות דרכים ושגרות לשוניות הנהוגות בטקסט המקראי . הולץ ( Holtz , 2003 ) מבחין בין סוגים שונים של פערים בין התלמידים בימינו ובין הטקסט המקראי : הפער התרבותי - העולם נתפס באופן אחר במקרא ובימינו . זה בא לידי ביטוי , למשל , בתיאורי הבריאה בספר בראשית , בחלוקה לשבטים , במושגים שמשמעותם היום שונה מאשר במקרא , באופן שבו נכתב התנ " ך לעומת כתיבת ספרים בימינו , ועוד . הפער הפילוסופי - בחלקו נובע מהשקפת עולם משתנה , או מתופעות המנוגדות לערכי החיים של חלק מן הציבור כיום . המורה בבית הספר היסודי חייבת להיות מודעת לפערים הללו . ההוראה של הטקסט המקראי דורשת הדגשה יתרה של מיומנויות הבנת הנקרא , כמו : גיוס של ידע כללי וספציפי , שליטה באוצר מילים ספציפי , ידיעה של כללים לשוניים מסוימים , ידיעה של דפוסים לשוניים . הייחוד של הטקסט המקראי בתרבות היהודית מוביל לכך , שלא די בהבנה ובהפנמה של המסרים שלו . יש גם חשיבות להפנמת ההיבט הציבורי-קהילתי שלו , הבא לידי ביטוי בקריאה קולית מדויקת בפני ציבור . התייחסות זאת להוראת המקרא מקבלת ביטוי ספציפי ביעדי הוראת המקרא , כפי שהם מנוסחים בתכנית הלימודים :
|
|