|
|
עמוד:15
קוראים את הפסוקים ט " ו-ט " ז . אומרים : המלאך מחזק את גדעון לקראת השליחות שהוא מטיל עליו . האם גדעון מוכן לשליחות הזאת ? איך יודעים ? מבקשים מהתלמידים לקרוא את הפסוקים ולהביא עדויות לכך ( פס' י " ג : " ה' עמך גבור החיל , " פס' י " ד : " לך בכחך זה , " " הלא שלחתיך , " פס' ט " ז : " כי אהיה עמך . (" המלאך פונה אליו ואומר : " לך בכחך זה והושעת את י ff ראל . " שואלים : לאיזה כוח הוא מתכוון ? כדי לענות יש לקרוא את הפסוק עד תומו , ושם נאמר : " הלא שלחתיך , " ומכאן שהכוח של גדעון הוא מאלוהים . מתרגמים את הטקסט ללשון ימינו : . 1 מחלקים את הטקסט לפי הדוברים . . 2 מנסחים יחד כל משפט כפי שהיה נאמר בלשון ימינו . . 3 מתנסים בקריאה קולית - משפט שנאמר ע " י המלאך , אחריו 'הצל' שלו שמדבר בלשון ימינו , אח " כ משפט של גדעון , 'הצל' שלו , וכך הלאה . בחמ " ד - אפשרות להוספה : גדעון , אנציקלופדיה יהודית , אתר דעת http : // www . daat . ac . il / encyclopedia הקריאה בקול תביא לידי ביטוי גם את טעמי המקרא . אזכורים ( לבחירת המורה ) לשון המקרא משופעת באזכורים . בדרך כלל יש שמות לדמויות ולמקומות , אך לאורך הטקסט מאזכרים אותם שוב ושוב בדרכים שונות . לדוגמה , לעתים מכנים דמות בשם אחר , או מכנים אותה בכינוי ( הוא , לו , אותו , ממנו ועוד . ( האזכורים מאחדים את הטקסט ליחידה שלמה , מלוכדת . הם יוצרים מארג שמשמעותו : זהו אותו סיפור , אלו הן אותן הדמויות ואותם המקומות . הם קשורים זה לזה , לכן חוזרים ומאזכרים אותם במהלך הסיפור . יחד עם זאת , המאזכרים מקשים לעתים על התלמידים את הבנת הכתוב . לדוגמה : " ויאמר אליו " - למי הכוונה במילה אליו ? אם היה כתוב " ויאמר אל גדעון , " לא היה מתגלה קושי בזיהוי הדמות . ככל שהאזכור רחוק יותר מבעל הדבר , מי שאליו הוא מתייחס , כך עלול להיווצר קושי בהבנה . לכן יש צורך להתעכב על תופעה לשונית זו להסבירה ולהדגימה . ' פיצוח' האזכורים יכול להיעשות באמצעות : זיהוי שמות הדמויות המופיעות בקטע . זיהוי הגוף של הפעלים בקטע . קריאה אחורה לפני האזכור . הצבת שם של דמות במקום האזכור על פי ההקשר . המורה מוזמנת להחליט אם לעסוק בנושא זה במהלך הוראת הפרק הזה או בפרקים אחרים .
|
|