|
|
עמוד:7
למאמינים הנוצרים בימי הביניים לא היה ספק שכאלה היו פני הדברים , וסיפור האפיפיור , היונה והמוזיקה סופר שוב ושוב והועבר מדור לדור , אם באמצעים אמנותיים ואם בעל פה . נראה שהאגדה ענתה על הצורך של המאמינים לייחס סמכות אלוהית למוזיקה שאותה שרו , ואשר לה האזינו מדי יום ביומו בכנסייה או במנזר . המוזיקה הגרגוריאנית לשם התרשמות ראשונית מאופי המוזיקה הגרגוריאנית , כדאי להאזין לדוגמאות 2 3-ו שיוסברו בהמשך הפרק . מן ההאזנה נוכל להתרשם כי המוזיקה הגרגוריאנית היא : מונופונית ( חד-קולית ;( מושרת ללא ליווי של כלי נגינה ( א-קפלה ;( מתנהלת בצעדים קטנים ובסולם דיאטוני ( ללא כרומטיקה ;( בעלת היקף מלודי מצומצם שאינו עולה על אוקטבה ; מבוצעת ללא משקל ומקצב , כאשר לכל התווים אורך שווה למעט התו האחרון בסוף המשפט או בסוף היצירה , שהוא בדרך כלל מוארך . מאופיינת על כן בהיעדר תחושה ברורה של פעמה ובאופי “ ; "מרחף מושרת לסירוגין על ידי סולן ומקהלה באוניסון ; מבוצעת במהלך טקסים כנסייתיים ; בעלת טקסט דתי בשפה הלטינית ( השפה הרשמית של הכנסייה הקתולית עד למאה . ( 20-ה המזמור הוא מונופוני כל עוד הוא מכיל קו מלודי אחד ויחיד , ללא ליווי - בין אם הוא מושר על ידי סולן ובין אם על ידי מקהלה שלמה באוניסון . מרקם זה אינו יחודי למוזיקה נוצרית או למוזיקה של ימי הביניים בלבד . מבחינת היחס שבין הטקסט למוזיקה אפשר להבחין במוזיקה הגרגוריאנית , כמו בכל מוזיקה קולית אחרת , בשלושה סוגים עיקריים : מוזיקה סילבית , ( syllabic ) או הברתית , שבה כל הברה מולחנת לצליל אחד בלבד ; מוזיקה נוימטית , ( neumatic ) שבה על כל הברה יש בין צליל אחד לשישה צלילים ; מוזיקה מליסמטית , ( melismatic ) או מסולסלת , שבה על כל הברה יש צלילים רבים . המליסמות עשויות להיות ארוכות ביותר , ולהגיע גם לשלושים צלילים ויותר המושרים על הברה אחת בלבד . הלחנה סילבית-דקלומית התאימה במיוחד לטקסטים ארוכים , כיוון שלא האריכה באופן ניכר את משך הזמן הרב שנדרש ממילא להקראת הטקסט . זהו שיקול מעשי , שאפשר להבינו כשמדובר בנזירים שהיה עליהם לשיר עוד מאות מזמורים נוספים בשבוע , לעסוק בעבודות יד שונות וגם להרבות בתפילה . אולם מעבר לשיקולים מעשיים כאלה ואחרים , שניתן רק לשער אותם , עמד עיקרון יסודי אחר : הטקסטים החשובים והבסיסיים ביותר מבחינת האמונה הנוצרית הולחנו תמיד באופן סילבי . מוזיקה מונופונית - מוזיקה בעלת קו מלודי יחיד . אוניסון ( מאיטלקית : = unisono בקול אחד ) - קו מלודי המושמע על ידי יותר ממבצע אחד כאשר כולם משמיעים אותם צלילים בדיוק , או לחלופין בהכפלה של אוקטבות .
|
|