|
|
עמוד:37
בפתח הר הגעש מילים : דן אלמגור , מנגינה : דני ליטני כשאתה קורא בעיתונ ים על התפרצות הר געש בסיציליה , על קבורתם של שני כפרים שלמים בצ ' ילה או בהודו . כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע , מדוע זה שבים האיכרים דווקא למדרונות אשר בגדו ? מדוע זה אינם נסים משם ומחפשים מקום יותר בטוח , שבו יוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד ? ואחת לכל כמה שנים , כך בפירוש כתוב בעיתונים , שוב תתפרץ הלבה מן ההר ותאיים לקבור את כל הכפר . מדוע זה לחזור הם מתעקשים ? מדוע את הכפר אינם נוטשים אחת ולתמיד ? יש לפעמים אתה פוגש תייר והוא שואל , אמור נא לי מדוע מדוע מתעקשים אתם לחיות בפתח הר הגעש ? הרי אפשר למצוא עו ד בעולם פינות שקטות ללא עשן ורעש ואדמה מוצקת וטובה , שלא תרעד מתחת רגליכם . מדוע זה אינכם נסים מכאן ומחפשים מקום יותר בטוח שבו תוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד ? הרי אחת לכל כמה שנים , כך בפירוש כתוב בעיתונים , שוב מתפרצת לבה מן ההר ומאיימת שוב על כל הכפר . מדוע זה אתם כה מתעקשים ? מדוע את הכפר אינכם נוטשים אחת ולתמיד ? ואז פתאום אתה מבין אותם , את האיכר שעל הצ ' מבורוסו ואת האם שעל הפוג ' יסאן , הילד על הוזוב פ גם הם יודעים ודאי , שבעולם פינות שקטות יותר מהר הגעש ואדמה המוצקה מזו שבה קבורים בתי אבותיהם . גם הם היו אולי נסים משם ומחפשים מקום יותר בטוח שבו יוכלו סוף סוף לחיות בשקט אחת ולתמיד ? אך הם דבקים למדרונות ההר ומחכים אולי מחר , ומקווים ליום שעוד יבוא , שבו ההר ישקוט מזעפו ואז על הבזלת השחורה כן , אז יוריק הדשא ויפרח אחת ולתמיד . © הזכויות שמורות למחבר ולאקו " ם
|
|