|
|
עמוד:15
צורך במתן " פיגומים " לתלמידים . אפשר לעשות זאת באמצעים שונים , לדוגמה : ניהול דו-שיח עם התלמידים , במטרה להביא לכך שיבינו את מה שקראו בטקסט . יש פעילויות מורכבות קצת יותר , הדורשות איסוף מידע וייצוגו מחדש בצורה שונה - בטבלה , בתמונה , בכתיבה , בסיכום וכדומה . בנוסף יש בספר הלימוד פעילויות מורכבות , המצריכות כישורי חשיבה גבוהים , לדוגמה : השוואה , איסוף נתונים לטובת הסקת מסקנות , כתיבת כותרות וסיכום , הצגת טיעון , ניסוח או הבעת עמדה וכן נימוקה וביסוסה , ניתוח יתרונות וחסרונות ועוד . פעילות הדיון בכיתה היא פעילות שבבסיסה שאלה פתוחה , המזמנת ריבוי דעות או הצפת נושאים לדיון בכיתה , מתוך מטרה לאפשר הפריה הדדית ברעיונות ובעמדות השונות . הדיון בכיתה יכול להתקיים לפני לימוד הפרק - כגירוי להצפת שאלות , או כפעילות סיכום - ככלי להסקת מסקנות ולבניית טיעונים . אפשרות נוספת היא דיון בכיתה במהלך רצף קריאת הסיפור - ככלי להשהיה וליצירת מתח . רלוונטיות האם סיפורי המקרא יכולים להיות רלוונטיים לתלמידי כיתה ה , בחינוך הממלכתי , במדינת ישראל במאה ה- ? 21 האם מושגים כמו " פולחן , " " עמלק " " מלוכה " הם מושגים המדברים ללב התלמידים ? הנחת היסוד היא כי רלוונטיות הופכת את הלמידה למשמעותית . הנחת יסוד נוספת היא כי הרלוונטיות יכולה לבוא לידי מימוש הן ברובד הקוגניטיבי והן ברובד הרגשי . היינו , גם אם עולם היום-יום של התלמידים אינו כולל מושגים כמו " מלוכה " ו " פולחן , " אפשר להפוך את הלמידה למשמעותית ולרלוונטית : - רלוונטיות קוגניטיבית - יצירת אתגר ועניין מחשבתי , המאפשרים התמודדות , למידה ותחושת הישג . - רלוונטיות רגשית - יצירת קישור וזיקה לעולמו הרגשי של התלמיד : ערכים , דילמות , עמדות , מאפייני דמות , הזמנה ליצירה ועוד . דוגמת הנושא " קבלת החלטות " בשמואל א יג , או הנושא " לחץ חברתי " בשמואל א כד . תוצרים ודרכי הערכה כשם שהלומדים הם שונים וסגנונות הלמידה הם שונים , כך גם דרכי ההערכה של המורה לגבי התלמיד שונות . חלק מדרכי ההערכה הן בכתב - כמענה על שאלות ומשימות , חלק ברמת הבנת הנקרא , וחלק בסדר חשיבה גבוה יותר , תלוי באופי המשימה . חלק מדרכי ההערכה הן ביצירה - ציור , איור , כתיבה חופשית ועוד . גם אלה מבטאים הבנה של החומר הנלמד . במשימות אלה , המעודדות חשיבה רוחבית , אין תשובה נכונה או לא נכונה , ועל כן הערכתן אינה כ " נכונות " או כ " לא נכונות " אלא כתשובות המבטאות מידת הבנה של דמות , של סיטואציה , של הפסוקים וכדומה . דרך הערכה נוספת של התלמידים - על פי מידת ההשתתפות והבעת עמדה המבוססת על בקיאות והיכרות עם הסיפור .
|
|