|
|
עמוד:9
עורף כפרי-חקלאי כבסיס ראשוני להתפתחות עירונית המשך התפתחותה של יפו כעיר מרכזית , מעבר לראשיתה כעיר נמל של ירושלים , קשור בפעילות החקלאית שבסביבתה , כשחלק חשוב בהתפתחות הכלכלית של האזור נטל ענף ההדרים . התושבים הערבים של יפו ושל כפרי הסביבה הכניסו את ענף ההדרים לאזור , לאחר שהתבררה התועלת שלו כענף ייצוא לארצות מערב אירופה . במשך הזמן הצטרפו אליהם גם תושבי המושבות היהודיות , ולאחר מכן היישובים היהודיים החדשים אשר קמו בשנות העשרים והשלושים . כמה גורמים הביאו להתפתחות ענף ההדרים באזור יפו , וביניהם שכלול התחבורה הימית ופיתוחו של נמל יפו והתנאים הקרקעיים והאקלימיים באזור זה . עצי הדר משגשגים בקרקעות קלות וזקוקים להשקיה נדיבה , וקרקעות כאלה נמצאו בשפע במישור החוף המרכזי של הארץ . בנוסף היו בכמה מקומות באזור מקורות של מי תהום לא עמוקים , כולל בסביבתה המיידית של יפו . ההתבססות של ענף ההדרים והתפשטותו בסביבות יפו החל מאמצע המאה , 19-ה הפכו את יפו לנמל ייצוא חשוב השוקק פעילויות הקשורות בענף זה . תרומתה של יפו להתפתחות ענף ההדרים לא הצטמצמה בתפקידה כנמל ייצוא . היא הייתה גם המרכז הלוגיסטי והמסחרי של הענף : ידע מקצועי , ציוד חקלאי , משאבות , חומרי אריזה , מצרכי מזון , שירותי עמילות ושיווק , בנקים ושירותי מידע וטכנולוגיה - כל אלה היו ביפו ולאחר מכן גם בתל אביב . עיסוקים אלה משכו אליהם תושבים חדשים , וכך התהדק הקשר הכלכלי בין יפו ותל אביב לבין יישובי העורף החקלאי שלהן . הפעילות המוגברת בענף ההדרים הביאה אנשים רבים אל היישובים החדשים שקמו בסביבות תל אביב , וכך המשיך עורפה היישובי של תל אביב להתעצם , והיה לבסיס חשוב בהמשך התפתחותה של העיר כמרכז עירוני לסביבתה . העורף המתרחב של יישובים יהודיים בקרבת תל אביב העניק אפשרות של קיום קשרים כלכליים אמיצים בין היישובים היהודיים לבין העיר המרכזית שלהם . המשך צמיחתה של העיר המרכזית נשען על כוח האדם וכוח הקנייה של התושבים ביישובים שבקרבתה . כבר בראשיתן יצרו המושבות היהודיות קשר תפקודי הדוק עם העיר המרכזית של האזור , תחילה יפו ולאחר מכן תל אביב , שסיפקה חלק ניכר מצורכיהן . אל הקשר התפקודי הזה הצטרפו גם תושבי היישובים היהודיים החדשים , אשר נהגו לנסוע יום-יום אל העיר המרכזית בענייני עבודה ועסקים , כבר מהשנים הראשונות של הקמת אותם יישובים . עצם הקמתם של יישובים חדשים אלה , כדוגמת רמת גן וחולון , היה מושתת על הצורך להרחיב את תחום המגורים של האוכלוסייה היהודית הנשענת על כלכלתה המתרחבת של תל אביב . הקשר התפקודי בין העיר המרכזית ליישובים שבעורפה התבטא גם בהתפתחותה של מערכת התחבורה . תל אביב הייתה למוקד של רשת דרכים המוליכות כלי רכב אל יישובי הסביבה . ? . 1 אילו תנאי טבע תמכו בהתפתחות הפרדסים סביב יפו ? . 2 מה הייתה תרומתו של ענף ההדרים להתפתחות הכלכלית של יפו ? . 3 בפסקה מוזכרים המושגים " עורף" עיר" -ו . "מרכזית הסבירו מושגים אלה בהקשר של תל אביב והמושבות . בית אריזה לתפוזי יפו - "Jaffa Oranges" , 1960 נערה עובדת בפרדס . ענף ההדרים היווה 75 % מהיצוא הארץ-ישראלי בשנת , 1936 והמותג Jaffa Oranges היה לשם דבר בעולם .
|
|