|
|
עמוד:10
נוכחות יהודית רצופה ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל מצטיינת בשאיפה מתמשכת של יחידים וארגונים יהודיים ליצור לאוכלוסייה היהודית צורות שונות של היבדלות מרחבית ותפקודית בתחום הבעלות על הקרקע , המגורים , העבודה , הכלכלה , * הפוליטיקה והביטחון . בתל אביב וביישובים היהודיים שבעורפה הגיעה ההיבדלות המרחבית היהודית לממדים ניכרים במיוחד . צמיחתו של ריכוז אוכלוסייה יהודית בתל אביב וביישובים היהודיים שבקרבתה יצרה מרחב של נוכחות יישובית אשר היוותה גורם משיכה למתיישבים יהודים נוספים מקרב העולים החדשים , מעל ומעבר להשפעה של יתר הגורמים , שנדונו קודם . להגדרה המרחבית של נוכחות יהודית רצופה תרמה במיוחד שרשרת השכונות היהודיות שקמו בצפונה של יפו , ושהיו עד מהרה למרחב עירוני רצוף של אוכלוסייה וכלכלה של יהודים . רצף זה של שכונות יהודיות העניק לתושביהן את התחושה של ‘ עיר עברית’ הצומחת והולכת על החולות שלחוף הים התיכון , ומנהלת את ענייניה באופן נפרד ועצמאי . לעולים היהודים שהגיעו מארצות שבהן הם חוו תחושה של מעטים בין רבים שאינם יהודים , היה לרציפות זו ערך מוסף , ביטוי מוחשי לאידיאל הציוני . ביטא זאת המשורר שאול טשרניחובסקי : “ זוהי סוף-סוף הנקודה היחידה בעולם שהיהודי יכול להיות בה יהודי , לא יהודי בהיתר לא יהודי באיסור , אלא סתם בן-אדם שקרוי יהודי , מרגיש עצמו יהודי ולא מתוך התנגשות תמידית באלה שאינם . ”יהודים ככל שנמשכה עליית היהודים לארץ ישראל , כך גם גדלה האוכלוסייה היהודית במקבץ היישובים היהודיים בסביבותיה של תל אביב , וכך גם גברה הנוכחות היהודית בו . לירושלים לעומת זאת לא היה עורף של יישובים יהודים סביבה . מנחם אוסישקין זיהה את חולשתה זו של ירושלים ויזם בשנת 1913 תוכנית ליצירת חגורה של יישובים יהודיים מסביבה , אולם המאמץ לא הביא לתוצאות משמעותיות . רצף היישובים היהודיים שקם לאורך ציר תל אביב-יפו / פתח-תקוה / כפר סבא ובמרכזו העיר תל אביב , העניק תחושת ביטחון יחסית לתושביו היהודים . ברצף זה נסעו יהודים ברציפות מיישוב יהודי לאחר וכמעט שלא חצו שום יישוב ערבי בדרכם . לעובדה זו הייתה חשיבות רבה בשל תנאי הביטחון האישי הירודים ששררו בארץ בעקבות ההתנגשות בין התנועה הלאומית היהודית לתנועה הלאומית הערבית שהלכה וגברה . התנגשות זו חיזקה את מעמדן של תל אביב ושל שכנותיה כאזור יעד להשתקעות של עולים חדשים ואף של הגירת תושבים ותיקים מיישובים באזורים אחרים בארץ . ארתור רופין , שמלאכת יישובה של ארץ ישראל העסיקה אותו שנים רבות , כתב אל חיים ויצמן בשנת 1934 כי “ חגורת המושבות היהודיות הבטיחה שמירה על הנפש ועל , ”הרכוש וגם ציין כי “ אנשי המעמד הבינוני גילו זהירות רבה בבחירתו של מקום התיישבותם , ובדרך כלל הקפידו לשמור על קרבה למרכזים . ”עירוניים נראה כי מאורעות תרפ”ט במיוחד , אשר המחישו בעליל את הסכנות הכרוכות ביישובים יהודיים המפוזרים על פני הארץ , חיזקו גם בקרב המוסדות המיישבים ולא רק בקרב ציבור העולים את המגמה של ריכוז ההתיישבות היהודית במקומות שבהם היא יכלה להישען על עיר יהודית . היבדלות מרחבית מצב שבו קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים משותפים , כגון דת או מוצא אתני , מתגוררת באזור מסוים , בנפרד מקבוצות אוכלוסייה אחרות . מאפייני הקבוצה באים לידי ביטוי במרחב שבו היא מתגוררת . ? כיצד תרמה סוגיית הביטחון להתפתחותה של תל אביב ? הלוויותיהם של מגיני תל אביב במאורעות תרפ"ט . ( 1929 ) סוגיית הביטחון פרצה במלוא עוזה ברחבי הארץ .
|
|