|
|
עמוד:107
שלוש להקות של בני שדרות מתמודדות עם זהותן החברתית במהלך שנות התשעים הלהקות " , "שפתיים " טיפקס" ו"כנסיית השכל" הן שלוש מתוך שש הלהקות שצמחו בשדרות . חברי הלהקות פועלים למעלה מעשור בזירת המוסיקה הפופולארית בישראל וזוכים להצלחה מתמשכת בקנה מידה ארצי . כל אחת מהלהקות האלה חושפת דרך שונה לכינון זהות מזרחית עדכנית . דרכים אלה חושפות את האופנים בהם מתאפשר למזרחים לאתגר , בדרגות שונות של עוצמה , את הסגנונות המוסיקאליים המוערכים בישראל ולעצב סוג חדש של מודרניות , השונה מזו המעוצבת על ידי הישראליות השלטת . נציג את שלוש הלהקות ואת שלוש הדרכים שאימצו לעצמם : להקת : "שפתיים" עיצוב מחדש של העבר המרוקאי להקת " , "שפתיים שנוסדה בשנת , 1986 והתפרקה בשנת 1998 הקליטה שישה אלבומים . בין מייסדי הלהקה היו דמויות , שהחלו את דרכן המוסיקלית בלהקות הקצב בשדרות , והמרכזיים שבהם הם אוליאל ואוחנה . חברי הלהקה גרים עד היום בשדרות . בשנותיה הראשונות הופיעה להקת " שפתיים" באירועים משפחתיים וביצעה שירי פופ ושירי רוק ישראליים . סמי לזמי , סולן חדש שהחל להופיע עם הלהקה החל מתחילת תעודת זהות - להקת "שפתיים" פעלה בשנים 1986-1998 והוציאה שישה אלבומים . ייחוד : סגנון מוסיקלי מרוקאי ישראלי ייחודי , עיבודים חדשים לשירים ביהודית מרוקאית ושירים הקשורים בבית המרוקאי , במסורת יהודי מרוקו ובזהות של יוצאי מרוקו בישראל . למדו לנגן בצורה מסודרת . נוסף על כך , החל מסוף שנות השבעים הם שיתפו פעולה בייסוד מסורת של פסטיבלי ילדים . מרכזי הפסטיבלים , שאחד הבולטים בהם היה אוליאל , איתרו בבתי הספר ילדים ונערים בעלי כישרון בזמרה ובנגינה , שהמוכר בהם כיום הוא קובי אוז , והכשירו אותם להופיע בפסטיבל . השירים שבוצעו נלקחו בדרך כלל מפסטיבלי הילדים הארציים , אותם הכירו הילדים מצפייה בטלוויזיה . בני הנוער שרכשו את הכשרתם המוסיקאלית הראשונה במסגרת זו , באמצעות חיקוי הפעילות שהתרחשה בלב הישראליות הדומיננטית , פרצו בהמשך אל המרכז המוסיקאלי ובאמתחתם סגנונות מוסיקאליים חדשים שמאתגרים מרכז זה . הפעילות המוסיקאלית הזו נערכה תוך דחיקה של המוסיקה היהודית והיהודית-ערבית עלייה גדלו . כך לדוגמה , תיאר זאת אוליאל : " " כשהיו חפלות ניסיתי לברוח מהבית , כשהייתה מוסיקה כזאת ניסיתי לברוח . גם התביישתי וגם לא רציתי . "לשמוע הקשר של בני הנוער בשדרות עם התושבים בקיבוצי שער הנגב סיפק , אם כן , מסגרת שעודדה פעילות מוסיקאלית הדוחקת את תרבות המוצא ומקיימת דיאלוג עם שני סגנונות מוסיקאליים מרכזיים : שירי ארץ ישראל ושירי הרוק והפופ המערבי , ובהמשך אף הובילה לעיצוב של זירה מוסיקאלית ייחודית בשדרות . זירה זו חושפת שלוש דרכים שונות לכינון של זהות מזרחית עכשווית שמנסה להתמודד עם השבר הזהותי שהתהווה בקרב חברי הקהילה . ? . 1 הביעו את דעתכם בשאלות הבאות : א . מדוע לדעתכם , רצו תושבי הקיבוצים "להשיל את התרבות המזרחית של התושבים בערי הפיתוח ולעצב אותם על פי דמותו של ? "הצבר ב . האם הפעילות שיזמו תושבי הקיבוצים סייעה להשגת מטרתם ? ג . מהו הקשר בין חבורות הזמר ולהקות הקצב שהוקמו בשנות 70-ה לבין "השבר הזהותי" שמזכיר המאמר ) ראו הדגשה בטקסט ?) . 2 מדוע לדעתכם רצו בני הנוער המזרחים בשדרות לברוח מהמוסיקה היהודית והיהודיתערבית שעליה גדלו ?
|
|