אלפי ערים פזורות ברחבי העולם והן שונות זו מזו בתנאי המיקום שלהן , בגודלן , בסוג הפעילות המתרחשת בהן ובהיקפה , בסגנון הבנייה , במערכות התחבורה המשרתות אותן , במבנה הדמוגרפי של אוכלוסייתן ועוד ועוד . ואולם לצד ההבדלים אפשר להבחין במאפיינים משותפים . גאוגרפים שחקרו את התופעה העירונית שמו לב כי קיימת חוקיות , החוזרת על עצמה בערים שונות , ובאה לידי ביטוי מרחבי - בשימושי הקרקע האופייניים לעיר ובאופן שבו הם פרוסים במרחב . במרחב העירוני מתבצעות פעילויות שונות , שהעיקריות שבהן הן מגורים , עבודה , מסחר , סידורים וקניות , לימודים , בילוי וספורט . לכל הפעילויות האלה נלווית פעולה של מעבר ממקום למקום - ברגל או ברכב . כדי לקיים את הפעילויות הללו משתמשים בקרקע העירונית , ובמרבית המקרים קרקע המשמשת לפעילות אחת אינה יכולה לשמש לפעילות אחרת . מכאן נובע שהעיר היא מעין פסיפס של שימושי קרקע , המכונה " מערך שימושי הקרקע של העיר" וכולל את המע"ר ( מרכז העסקים הראשי ;( אזורי המסחר , התעשייה והמגורים ; שטחי התחבורה והשטחים הפתוחים . בעיר המסורתית לא הייתה הפרדה ברורה בין שימושי הקרקע ; ורק במאה ה19- החלו ליצור ה...
אל הספר