|
|
עמוד:12
2016 . 5 . 4 שָׁלוֹם שָׁלוֹם יְלָדִים, מֵאָז שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת עַצְמִי, אָהַבְתִי לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרִים וְלִשְׁקֹעַ בְּתוֹךְ הָאִיוּרִים וְהַתְמוּנוֹת . בְּיַלְדוּתִי הָיוּ כַּמָה סְפָרִים שֶׁמַמָשׁ רָצִיתִי לִחְיוֹת בְּתוֹכָם . כְּלוֹמַר הַחֲלוֹם שֶׁלִי הָיָה לִהְיוֹת יַלְדָה מְאֻיֶרֶת בְּתוֹךְ סֵפֶר ( לְיֶתֶר דִיוּק, עָדִיף נְסִיכָה מְאֻיֶרֶת ) . כָּזֶה חֲלוֹם קְצָת קָשֶׁה לְהַגְשִׁים . אֲבָל לְפָחוֹת הִגַעְתִי הֲכִי קָרוֹב שֶׁאֶפְשָׁר, וְכַיוֹם אֲנִי מְאַיֶרֶת סִפְרֵי יְלָדִים וּבוֹרֵאת עוֹלָמוֹת מְצֻיָרִים ( בְּעֶצֶם עוֹלָמוֹת מֻדְבָּקִים ) . וְיֵשׁ גַם יָמִים, שֶׁאֲנִי נִפְרֶדֶת לְרֶגַע מִכֻּלָם, יוֹצֵאת מֵהַסְטוּדְיוֹ וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הָאִיוּרִים שֶׁלִי . בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת ! כְּדַאי גַם לָכֶם . בְּאַהֲבָה, אַיָה אַיָה גוֹרְדוֹן - נ וֹי אַיָה גוֹרְדוֹן - נוֹי הִיא מְאַיֶרֶת . קִרְאוּ מָה הִיא מְסַפֶּרֶת עַל עַצְמָה . הַטֵקְסְט הַמְקוֹרִי כְּפִי שֶׁנִכְתַב עַל יְדֵי אַיָה גוֹרְדוֹן - נוֹי 12
|
|