|
|
עמוד:21
עמוד 1 אֲר וּחַת עֶרֶב רְגִי לָה מֵאֵת דַלְיָה הוֹרְבִיץ בֹּקֶר אֶחָד נִכְנְסָה הַמוֹרָה אַלוֹנָה לַכִּתָה עִם אִשָׁה זָרָה, וְאָמְרָה : "יְלָדִים, אֲנִי יוֹצֵאת לְחֻפְשָׁה . הַמוֹרָה סִיגָל תַחְלִיף אוֹתִי . אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתִהְיוּ נֶחְמָדִים אֵלֶיהָ . לְהִתְרָאוֹת ! " וְהָלְכָה . הַשִׁעוּר הָרִאשׁוֹן עִם סִיגָל הָיָה שִׁעוּר צִיוּר . אֲנִי אוֹהֵב לְצַיֵר, וְתָמִיד יֵשׁ לִי צְבָעִים בַּתִיק . סִיגָל בִּקְשָׁה שֶׁכָּל אֶחָד יְצַיֵר אֶת הַבַּיִת שֶׁלוֹ וְאֶת כָּל מִי שֶׁגָר בַּבַּיִת, גַם אֶת חַיוֹת הַמַחְמָד . "כָּכָה אֶלְמַד לְהַכִּיר אֶתְכֶם יוֹתֵר מַהֵר," הִיא אָמְרָה . צִיַרְתִי בַּיִת קָטָן שֶׁל קוֹמָה אַחַת, וְחָצֵר עִם שְׁנֵי עֲצֵי בְּרוֹשׁ . בְּתוֹךְ הַבַּיִת צִיַרְתִי אֶת הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלָנוּ לְיַד הַשֻׁלְחָן בַּמִטְבָּח, בַּאֲרֻחַת עֶרֶב . בַּצִיוּר רוֹאִים אֶת אַבָּא שָׂם סָלָט בַּצַלַחַת שֶׁל אִמָא . שִׁירִי מְדַבֶּרֶת בְּטֵלֵפוֹן וְצוֹחֶקֶת . מִיכָאֵל מוֹזֵג חָלָב מֵהַכַּד עִם הַפְּרָחִים הָאֲדֻמִים . אִמָא עוֹמֶדֶת לְיָדִי וְשָׂמָה לִי חֲבִיתָה בַּצַלַחַת . צִיַרְתִי אֶת דוּקִי, הַכֶּלֶב שֶׁלָנוּ, יוֹשֵׁב עַל הָרִצְפָּה וּמְחַכֶּה לְקַבֵּל מַשֶׁהוּ . קָרָאתִי לַצִיוּר "אֲרֻחַת עֶרֶב רְגִילָה" . בַּפִּנָה הַיְמָנִית לְמַטָה, כְּמוֹ צַיָר אֲמִתִי, כָּתַבְתִי אֶת הַשֵׁם שֶׁלִי . סִיגָל אָסְפָה אֶת הַצִיוּרִים שֶׁלָנוּ . "אֵלֶה שִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלִי," הִיא אָמְרָה בְּחִיוּךְ . לְמָחֳרָת סִיגָל הֶחֱזִירָה לָנוּ אֶת הַצִיוּרִים . הִיא אָמְרָה, "אֲנִי מַרְגִישָׁה שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי מַכִּירָה אֶתְכֶם קְצָת . " לְכָל צִיוּר הִיא צֵרְפָה פֶּתֶק . 21
|
|