|
|
עמוד:13
מומלץ לרשום על הלוח כמה תלמידים חשבו שהקטע האדום ארוך יותר ( סביר להניח שרובם חשבו כך ) . לאחר מכן יש לבקש מהתלמידים לגזור את השקף המתאים לפעילות מדף השקפים ולמצוא בעצמם דרך להשוות בין שני הקטעים . מומלץ מאוד לא להדריך אותם כיצד לפתור אלא לתת להם זמן מספיק ולעודד אותם למצוא בעצמם דרך להשוות . דרך אפשרית וקלה : להשוות בין הקטעים היא לקפל את הדף לאורך הקו המרוסק . כאשר הקטעים מונחים זה על זה קל לראות שיש להם אותו האורך . דרך אפשרית נוספת : מסרטטים קטעים ישרים המחברים את נקודות ההתחלה והסוף של שני הקטעים שאותם משווים . בהתנסויות קודמות בהשוואה ישירה ראו התלמידים שכאשר מניחים את שני הקטעים בקו התחלה משותף ( מאונך ) , אפשר להשוות את אורכי הקטעים . בסרטוט זה יש קו התחלה משותף וגם קו סיום משותף, ולכן אפשר לקבוע ששני הקטעים שווים באורכם . לסיכום מומלץ להסביר לתלמידים שמדובר באשליה אופטית, מצב שבו רוב האנשים שוגים בשיפוט על פי מראה העיניים . הערה כללית על השערות התלמידים : תלמידים רבים יתפסו את העובדה שהשערתם הייתה לא נכונה כ"שגיאה" וימהרו למחוק את ההשערה ו"לתקן" אותה . חשוב להדגיש להם שאין מדובר בטעות, ופעילות זו נועדה להמחיש לנו שמראה עיניים יכול להטעות ולכן יש צורך בהשוואה מדויקת . בפעילות 5 יש עוד אשליות אופטיות . מוצגים זוגות קטעים נוספים, ומבקשים מהתלמידים לשער איזה קטע בכל זוג ארוך יותר או שהם שווים . לאחר שהתלמידים כותבים את השערותיהם, הם מתבקשים להשוות את הקטעים בעזרת השקפים שבדף שקפים 1 . 3 1 מדידת אורך
|
|