|
|
עמוד:9
מבוא לפרק בצילומים שלפניכם רואים שתי תלמידות פותרות פעילויות בשברים . תלמידה אחת פותרת באמצעות מקלות השברים ותלמידה שנייה פותרת בעזרת ציור מקלות . שלישים ושישיות בחלק הראשון של הפרק ( עד עמוד 35 ) התלמידים עוסקים רק בשברים שהמכנים שלהם 3 ו- ,6 ואחרי כן עוברים לעסוק בשברים אחרים . אחת המגמות בהוראת כל נושא מתמטי, ובוודאי בהוראת נושא השברים, היא לתת לתלמידים הרגשה של ביטחון בעיסוק במספרים . כשם שמצפים מתלמידי כיתה ב שידעו ( גם ללא המחשות ) ש- 90 בא אחרי 89 וש- 89 הוא סכום של 80 ו- 9 וכן הלאה, כך מצפים מתלמידי כיתה ד שידעו לומר כמה עובדות על שברים . הכרה מעמיקה של השלישים והשישיות מחזקת את היכולות לפעול בעולם השברים כולו . 2 , קל להם למצוא 4 = 3 למשל, אם התלמידים מכירים שוויונות בין שלישים לשישיות, לדוגמה : 6 שוויונות כאלה ( שבהם מכנה אחד הוא כפולה של האחר ) גם בין רבעים לשמיניות או בין שלישים לתשיעיות וכן הלאה . כמו כן אם התלמידים יודעים שבשלישים ובשישיות השבר שווה ל- 1 אם המונה והמכנה שלו 5 ועוד . 4 , 65 , הם יוכלו להקיש מכך גם בנוגע לשברים אחרים, למשל : 34 ו- 6 שווים, לדוגמה : 3 בעת העיסוק בשלישים ובשישיות התלמידים לומדים כמה עקרונות : • להתאים שבר רק למצב שבו היחידה מחולקת לחלקים שווים • לזהות שברים בצורות הצגה שונות ( מקלות שברים, צורות הנדסיות שונות, פיצות ועוד ) • לכתוב שברים בצורת הכתיבה הפורמלית • לכתוב מספר מעורב או שלם לכל שבר שהמונה שלו גדול מהמכנה, וכן לכתוב שבר המתאים למספר מעורב 2 . 1 = 6 • לכתוב את אותו שבר בכמה דרכים, לדוגמה : 3 מילים לפני מספרים תלמידים רבים מתבלבלים בכתיבת שברים . מאחר שנושא השברים אינו קל, מומלץ לדרג את הקושי : בתחילה התלמידים מכירים את שמות השברים, ורק לאחר מכן הם מכירים את הכתיבה המתמטית שלהם ( בעמוד 23 ) . לכן בתחילת החוברת השברים כתובים במילים . לדוגמה : 2 2 . שלישים ולא 3 9
|
|