|
|
עמוד:82
מַדוּעַ יֵשׁ לָאֹרֶן מְחָטִים דוֹקְרָנִיוֹת ? לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת צָמַח בַּיַעַר עֵץ אֹרֶן קָטָן . בַּחֹרֶף צָמְחוּ סְבִיבוֹ פִּטְרִיוֹת, וּמֵעָלָיו רָאָה תָמִיד אֶת הָאוֹרָנִים הַגְבוֹהִים שֶׁהַמְחָטִים שֶׁלָהֶם דַקוֹת וִירֻקוֹת . כֻּלָם נִרְאוּ לוֹ יָפִים, רַק הוּא לֹא הָיָה יָפֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ . בְּכָל בֹּקֶר הִבִּיט סְבִיבוֹ וּבָכָה : לָמָה הֶעָלִים שֶׁלִי נִרְאִים כְּמוֹ מְחָטִים ? לָמָה אֵינֶנִי עֵץ אַחֵר ? פַּעַם אַחַת יָצְאָה מִתַחַת לְפִטְרִיָה פֵיָה קְטַנָה וְרָאֲתָה אֶת הָאֹרֶן מַזִיל דְמָעוֹת . שָׁאֲלָה הַפֵיָה : "לָמָה אַתָה בּוֹכֶה ? " "רַע לִי כָּל כָּךְ," עָנָה הָאֹרֶן . "הַמְחָטִים שֶׁלִי מְכֹעָרוֹת וְדוֹקְרָנִיוֹת כָּל כָּךְ . . . שׁוּם צִפּוֹר אֵינָה רוֹצָה לִבְנוֹת קֵן בֵּין הָעֲנָפִים שֶׁלִי ! " "מָה הָיִיתָ רוֹצֶה ? " שָׁאֲלָה הַפֵיָה . "הָיִיתִי רוֹצֶה עָלִים מַבְרִיקִים, מִזָהָב ! " עָנָה הָאֹרֶן . בְּאוֹתוֹ רֶגַע נֶהֶפְכוּ מַחֲטֵי הָאֹרֶן לַעֲלֵי זָהָב מַבְרִיקִים וְנוֹצְצִים . הַפֵיָה הִתְעוֹפְפָה וְנֶעֶלְמָה, וְהָאֹרֶן הָיָה מְאֻשָׁר . הוּא סוֹבֵב אֶת עֲלֵי הַזָהָב שֶׁלוֹ אֶל מוּל הַשֶׁמֶשׁ וְחָשַׁב : "הֶעָלִים שֶׁלִי הֵם הַזוֹהֲרִים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַיַעַר ! " אֲבָל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאֹרֶן לֹא נִמְשְׁכָה זְמַן רַב . בַּבֹּקֶר אֲנָשִׁים בָּאוּ לַיַעַר לִקְטֹף פִּטְרִיוֹת . הֵם הִבְחִינוּ בַּעֲלֵי הַזָהָב שֶׁל הָאֹרֶן וְהֵחֵלוּ לִתְלֹ שׁ אוֹתָם מִן הָעֵץ . אַחֲרֵי כַּמָה דַקוֹת לֹא נִשְׁאַר עַל הָאֹרֶן אֲפִלוּ עָלֶה אֶחָד . הָאֲנָשִׁים הָלְכוּ לְדַרְכָּם שְׂמֵחִים, אַךְ הָאֹרֶן הַמִסְכֵּן פָּרַץ בִּבְכִי . 82
|
|