|
|
עמוד:53
חֵלֶק 3 אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הָיָה מְקֻשָׁט וְנוֹצֵץ, כְּאִלוּ נִתְלוּ בּוֹ אֶלֶף פָּנָסֵי זָהָב . הַמֶלֶךְ יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ הַמְפֹאָר, וּלְיָדוֹ הָיָה מוֹט שֶׁל זָהָב . עַל הַמוֹט עָמַד הַזָמִיר . כָּל הָאוֹרְחוֹת וְהָאוֹרְחִים הִבִּיטוּ בַּזָמִיר הָאָפֹר וְחִכּוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ שָׁר . "שִׁיר לָנוּ, זָמִיר יָקָר," אָמַר הַמֶלֶךְ . הַזָמִיר שָׁר בְּקוֹל נָעִים וּמָתוֹק . "אֵיזֶה שִׁיר נִפְלָא," נֶאֶנְחוּ כָּל הָאוֹרְחִים . "אֵיזֶה קוֹל נֶהְדָר," נֶאֶנְחוּ גַם הָאוֹרְחוֹת . עֵינֵי הַמֶלֶךְ הִתְמַלְאוּ דְמָעוֹת מֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת . הוּא רָצָה לָתֵת לַזָמִיר מַתָנָה - שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל זָהָב, אַךְ הַזָמִיר אָמַר : "דִמְעוֹתֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, הֵן הַמַתָנָה הַיָפָה בְּיוֹתֵר . " "מֵעַכְשָׁו תִחְיֶה אִתִי בָּאַרְמוֹן," אָמַר הַמֶלֶךְ, "נָכִין לְךָ כְּלוּב מִזָהָב, וְיִהְיוּ לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר מְשָׁרְתִים . " "אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב לִחְיוֹת בַּחוּץ," אָמַר הַזָמִיר . "אַל תִדְאַג," אָמַר שַׂר הֶחָצֵר, "נִקְשֹׁר לְרַגְלְךָ חוּט וְנִקַח אוֹתְךָ לְטִיוּל אֶחָד בַּיוֹם וּלְטִיוּל אֶחָד בַּלַיְלָה . " הַזָמִיר הִסְכִּים . הוּא לֹא רָצָה לְצַעֵר אֶת הַמֶלֶךְ . אֲבָל הוּא לֹא הָיָה מְאֻשָׁר . 1 לָמָה לְדַעְתְכֶם הַזָמִיר לֹא הָיָה מְאֻשָׁר כְּשֶׁהוּא חַי בָּאַרְמוֹן ? 53
|
|