|
|
עמוד:55
"אֲנִי מִצְטַעֵר, הוֹד מַעֲלָתְךָ . . . " אָמַר הָרוֹפֵא הָרִאשׁוֹן . "אֵין לִי תְרוּפָה לַמַחֲלָה שֶׁלְךָ," אָמַר הָרוֹפֵא הַשֵׁנִי . "גַם לִי אֵין," הוֹסִיף הָרוֹפֵא הַשְׁלִישִׁי בְּצַעַר . הַמֶלֶךְ הִתְקַשָׁה לִנְשֹׁם וּבְקֹשִׁי פָּקַח אֶת עֵינָיו . "צִפּוֹר זָהָב שֶׁלִי," לָחַשׁ הַמֶלֶךְ לַזָמִיר הַמְלָאכוּתִי, "הַלְוַאי שֶׁהָיִית יְכוֹלָה לָשִׁיר לִי שִׁיר . " אֲבָל הַצִפּוֹר הַמְלָאכוּתִית הָיְתָה מְקֻלְקֶלֶת ולֹא יָכְלָה לְהַשְׁמִיעַ קוֹל . לְפֶתַע נִשְׁמַע מֵהַחַלוֹן קוֹל נָעִים וְצָלוּל . הַזָמִיר הָאֲמִתִי שָׁמַע שֶׁהַמֶלֶךְ חוֹלֶה וּבָא לַעֲזֹר לוֹ . הַמֶלֶךְ הִקְשִׁיב לוֹ וְהִרְגִישׁ שֶׁגוּפוֹ מִתְמַלֵא כּוֹחַ . "תוֹדָה, זָמִיר יָקָר," אָמַר הַמֶלֶךְ, "אֲנִי מַרְגִישׁ יוֹתֵר טוֹב . " "שְׁכַב בִּמְנוּחָה עַד שֶׁתִתְחַזֵק וַאֲנִי אַמְשִׁיךְ לָשִׁיר לְךָ אֶת שִׁירַי . " אָמַר הַזָמִיר . כְּשֶׁזָרְחָה הַשֶׁמֶשׁ הִתְעוֹרֵר הַמֶלֶךְ וְהִרְגִישׁ שֶׁהוּא בָּרִיא . עַל הֶעָנָף שֶׁלְיַד חַלוֹנוֹ עֲדַיִן יָשַׁב הַזָמִיר וְשָׁר . "אֵיזוֹ מַתָנָה תִרְצֶה ? " שָׁאַל הַמֶלֶךְ אֶת הַזָמִיר . "הַדְמָעוֹת שֶׁעָלוּ בְּעֵינֶיךָ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשַׁרְתִי בְּפָנֶיךָ הָיוּ הַמַתָנָה הַטוֹבָה בְּיוֹתֵר," אָמַר הַזָמִיר . "אַל תַעֲזֹב אוֹתִי לְעוֹלָם," בִּקֵשׁ הַמֶלֶךְ, "תָשִׁיר לִי רַק כְּשֶׁתִרְצֶה . " "אָבוֹא לְחַלוֹנְךָ בְּכָל עֶרֶב," הִבְטִיחַ הַזָמִיר . "אָשִׁיר לְךָ עַל כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה כְּשֶׁאָעוּף בָּאָרֶץ . " כְּשֶׁנִכְנְסוּ הַמְשָׁרְתִים בַּבֹּקֶר לְחַדְרוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ, חִכְּתָה לָהֶם הַפְתָעָה . הַמֶלֶךְ עָמַד לְיַד חַלוֹנוֹ, בָּרִיא וְשָׂמֵחַ, וְחִיֵךְ אֲלֵיהֶם בִּבְרָכָה . 55
|
|