|
|
עמוד:52
חֵלֶק 2 הַנְעָרוֹת הוֹבִילוּ אֶת שַׂר הֶחָצֵר וְהָעוֹזֵר שֶׁלוֹ אֶל הַיַעַר כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַזָמִיר . הֵם הָלְכוּ וְהִתְפַּעֲלוּ מֵהָעֵצִים הַגְבוֹהִים וְהַמְיֻחָדִים שֶׁצָמְחוּ בַּיַעַר . "לְכוּ בְּשֶׁקֶט," אָמְרָה נַעֲרַת הַמִטְבָּח בְּלַחַשׁ . "אַל תַבְהִילוּ אֶת הַזָמִיר . " שַׂר הֶחָצֵר וְהָעוֹזֵר שֶׁלוֹ הָלְכוּ בְּשֶׁקֶט וְהִקְשִׁיבוּ לְקוֹלוֹת הַיַעַר . פִּתְאוֹם נִשְׁמְעָה פָּרָה גוֹעָה . "זֶה הַזָמִיר ! " קָרָא בְּהִתְרַגְשׁוּת שַׂר הֶחָצֵר, "אֵיזֶה קוֹל חָזָק יֵשׁ לוֹ ! " "זוֹ פָּרָה גוֹעָה," אָמְרָה נַעֲרַת הַסוּסִים, וכֻלָם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם . פִּתְאוֹם נִשְׁמְעוּ צְפַרְדְעִים מְקַרְקְרוֹת . "זֶה הַזָמִיר ! " הִתְלַהֵב הָעוֹזֵר שֶׁל שַׂר הֶחָצֵר, "אֵיזֶה קוֹל נֶהְדָר יֵשׁ לוֹ ! " "זֶה קִרְקוּר הַצְפַרְדְעִים," אָמְרָה נַעֲרַת הַמִטְבָּח . וְאָז נֶעֶצְרוּ הַנְעָרוֹת לְיַד עֵץ גָבוֹהַ וְהֵרִימוּ אֶת רֹאשָׁן . "הִנֵה הַזָמִיר ! " הֵן לָחֲשׁוּ וְהִצְבִּיעוּ עַל עָנָף גָבוֹהַ . עַל הֶעָנָף עָמְדָה צִפּוֹר קְטַנָה וַאֲפֹרָה וְשָׁרָה . כֻּלָם שָׁתְקוּ וְהִקְשִׁיבוּ . "כַּמָה פָּשׁוּט הוּא נִרְאֶה ! " אָמַר שַׂר הֶחָצֵר . "וְכַמָה יָפֶה הוּא שָׁר ! " אָמַר הָעוֹזֵר שֶׁלוֹ . וּשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ : "אֵיךְ לֹא שָׁמַעְנוּ עָלָיו עַד הַיוֹם ? " "זָמִיר יָקָר," אָמְרָה נַעֲרַת הַסוּסִים, "מַלְכֵּנוּ הַנִכְבָּד רוֹצֶה שֶׁתָשִׁיר לְפָנָיו הָעֶרֶב בָּאַרְמוֹן . " "בָּאַרְמוֹן ? " הִתְפַּלֵא הַזָמִיר . "קוֹלִי יָפֶה יוֹתֵר בַּחוּץ, בֵּין הָעֵצִים . " אֲבָל הוּא הִסְכִּים לָעוּף לָאַרְמוֹן וּלְשַׂמֵחַ אֶת הַמֶלֶךְ . 52
|
|